ע"פ 4372/13

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על החלטת הערכאה הנמוכה יותר, שלא אפשרה למערער לחזור בו מהודאתו בכתב האישום המתוקן. בית המשפט שקל את עיתוי הבקשה לחזור בו מההודאה, ומצא כי היא הוגשה ערב מתן גזר הדין, ולכן כנות הבקשה מוטלת בספק. המערער אישר את הסדר הטיעון והודה בעובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן, ובית המשפט לא מצא סיבה להאמין כי ההודאה לא ניתנה מרצון או מתוך אי הבנה. זאת ועוד, טענתו הנוכחית של המערער כי לא התכוון להרוג את הקורבן סותרת את הצהרתו המפורשת של כתב האישום כי המערער התכוון לגרום למותו של הקורבן. בית המשפט דחה גם את הטענה כי ההודאה נגבתה תחת לחץ נפשי עקב מעצרו של המערער. בערעור על גזר הדין הדגיש בית המשפט את חומרתה הרבה של עבירת ניסיון הרצח ואת הצורך בגישה מחמירה לענישה. בהתחשב במעשיו של המערער, שכללו ירי כדורים מרובים מטווח קצר וגרימת חבלה חמורה, העונש שהוטל לא היה חמור מדי. בית משפט קמא שקל את מכלול הנסיבות הרלוונטיות, לרבות גורמים מקלים, וערכאת הערעור לא ראתה עילה להתערב בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר. לפיכך, הערעור נדחה במלואו, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר התקבלה.