ת"א 34926-05-12

תקציר

פסק דין זה דן בקביעת פיצויים בעקבות פגיעה קלה שנגרמה לתובע בתאונה. השאלה המרכזית היא כיצד לחשב את הפסד ההשתכרות של התובע, בעבר ובעתיד, והאם יש להתבסס על השכר הממוצע במשק או על סכום נמוך יותר בשל בחירותיו ונסיבותיו הספציפיות של התובע. פסק הדין מנתח את עברו התעסוקתי של התובע, בחירותיו וכוונותיו, ומגיע למסקנה כי יש להעריך את כושר השתכרותו על סמך נסיבותיו ובחירותיו האישיות, השונות מהאדם הממוצע. בית הדין חורג מהשכר הממוצע במשק, בהתחשב באפשרויות חייו הקצרות של התובע, לרבות החלטתו לעבוד בסוג מסוים של עבודה במקום לרכוש השכלה נוספת. פסק הדין בוחן גם את הנכות התפקודית שנגרמה כתוצאה מהתאונה, ומעריך אותה כנמוכה מהנכות הרפואית בשל היעדר ממצאים אובייקטיביים ויכולתו של התובע לבחור ולעסוק באפשרויות תעסוקה שונות. בית המשפט פוסק לתובעת פיצוי גלובלי בסך 35,000 ₪ בגין פגיעה בכושר השתכרות, לצד סכומים נוספים בגין הפסדי שכר בעבר, הפסדי פנסיה עתידיים, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. סכום כולל זה נמוך משמעותית ממה שהיה מחושב על בסיס השכר הממוצע במשק. פסק הדין דן גם בעיקרון הכללי של קביעת השכר הממוצע במשק לצורך חישוב הפסדי השתכרות, אך מציין כי לא תמיד ראוי לעשות זאת, במיוחד כאשר קיימים ממצאים עובדתיים מהותיים לגבי סיכויי התעסוקה וההשתכרות של הנפגע. ככלל, פסק הדין מדגיש את ההתחשבות בנסיבות הפרטניות ובבחירות בהערכת הנזקים, בפרט בכל הנוגע לכושר ההשתכרות, תוך הכרה במורכבות קביעת ממוצעים סטטיסטיים.