הפ"ב 31858-07-18

תקציר

התיק סובב סביב הסכם שכר טרחה עם סעיף בוררות שנחתם בין שני עורכי דין לבין הלקוח לשעבר שלהם. המשיב, שיוצג על ידי עו"ד לביא, טען כי ההסכם נעשה במרמה למראית עין בלבד, וביקש לבטל את תניית הבוררות כדי שניתן יהיה לדון בתיק בבית המשפט. המבקשים, שיוצגו על ידי עו"ד אוזן, טענו כי ההסכם תקף ולכן יש להחיל את תניית הבוררות. בית המשפט בחן את הפסיקה בנושא ומצא כי ניתן להפריד תניית בוררות בחוזה מחלקים אחרים בהסכם ולקיימה גם אם החוזה אינו תקף בחלקו. במקרה זה קבעה השופטת כי ההסכם, גם אם היה בחלקו למראית עין או הושג במרמה, אינו בטל לחלוטין. השופטת הדגישה כי המשיב פעל בעבר בהתאם לתניית הבוררות בהסכם כאשר התעקש על הליך גישור. לפיכך, נמנע מהמשיבה לטעון כי ההסכם, ומכאן תניית הבוררות, בטל לחלוטין. יתר על כן, השופט הדגיש כי בתי המשפט נוטים לקיים סעיפי בוררות, ומתערבים רק בנסיבות חריגות. השופטת הגיעה למסקנה כי תניית הבוררות תקפה ויש לקיימה, ומינתה בורר שידון במחלוקות בין המבקשים לבין המשיב כאמור בהסכם. המשיב חויב לכסות את הוצאות המבקשים ושכר טרחת עורך דין.