ת"א 40762-12-17

תקציר

השופט פסק לטובת התובע, תומאס, וכנגד הנתבעים, רפי ומי אגם, קיבל במידה רבה את תביעתו של תומס ודחה את התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים. פסק הדין מבטל את הסכם המכר בין תומס למי אגם ומורה על השבה הדדית. על תומס להחזיר את הנכס המסחרי שרכשה ממי אגם ולקבל בחזרה את התמורה ששילמה, 5,850,000 ש"ח, עם הפרשי ריבית והצמדה ממי אגם. עוד קבע השופט כי הן רפי והן מי אגם אחראיות במשותף לתשלום שכר טרחתו של תומאס, בסך 100 אלף שקל. הטענה המרכזית שהתקבלה על ידי השופט הייתה טענתה של תומס כי היא רומתה על ידי הנתבעים. לגופו של עניין, הסכם השכירות שהיה אמור להבטיח לתומס הכנסות מדמי שכירות מהנכס היה על קרקע לא יציבה בעת שרכשה את הנכס, עובדה שהנתבעים לא גילו לה. השופטת קבעה כי היה על הנתבעים ליידע את תומס כי המשכיר כבר הביע חוסר שביעות רצון מהעיכוב בהמצאת טופס 4 לפרויקט והודיע למי אגם על ביטול חוזה השכירות או על כוונתה לעשות כן. אי גילוי מידע זה היווה הטעיה, שכן היה זה מידע חיוני שתומס היה צריך לדעת כאשר החליט לרכוש את הנכס. עוד קבע השופט כי מדובר בהטעיה סיבתית, כלומר תומס לא הייתה מתקשרת בהסכם המכר אילו ידעה את מצב הדברים האמיתי. בנוסף, השופט פסק לטובת תומאס בטענתה להטעיה בנוגע לשימושים האפשריים בנכס. לתומאס לא נמסר כי השימוש בנכס הוגבל על ידי תניה בחלק מהסכמי המכר למגורים שאסרה על השכרת שטחי המסחר לעסקים "שעיסוקם העיקרי הוא מכירת מוצרי מזון". השופט ראה בכך גילוי חלקי ומטעה, שכן הוא אינו עולה בקנה אחד עם התניה בפועל. שוב, השופט מצא כי הטעיה זו הייתה סיבתית בהחלטתו של תומאס לרכוש את הנכס. עוד קבעה השופטת כי רפי, שניהל את המו"מ מטעם מי אגם, נושא באחריות אישית לצד מי אגם. רפי לא פעל בתום לב ומסר מידע חיוני לתומאס. לפיכך, השופט הטיל עליו אחריות אישית לתרמית. מנגד, השופט דחה את תביעתה של תומאס לפיצוי מוסכם, שכן בהסכם המכר צוין במפורש כי פיצוי זה יחול רק אם תומאס יפר את החוזה. השופטת גם לא קיבלה את בקשתה של תומס לסעדים נוספים שלא הוזכרו בתביעתה, כגון החזר הוצאות שונות הקשורות לעסקה. השופט קבע כי טענות אלה היו צריכות להיכלל בתביעה הראשונית או באמצעות תיקון, והיה מאוחר מדי להעלותן בסיכומים. באשר לתביעה שכנגד, דחתה אותה השופטת בעקבות ביטול הסכם המכר. התביעה שכנגד דרשה תשלומים שלא שולמו ופיצוי מוסכם על הפרת החוזה לכאורה של תומאס, שהשופט ראה בה מבוטל בעקבות ביטול ההסכם.