ת"א 38805-10-16

תקציר

העותרת ביקשה גישה לנוהל הפנימי של הבנק המשיב בנוגע לנותני שירותי מטבע, בטענה שהוא רלוונטי למחלוקת ביניהם. הבנק סירב, בנימוק של חובת סודיות רחבה לפי חוק איסור הלבנת הון וחובת הסודיות בהוראה 411. העותר טען כי אין בסיס חוקי לחיסיון זה, ואילו הבנק טען כי מוטלת עליו חובה להגן על נהליו. השופט בחן את החוק, את ההנחיה ואת הנסיבות, והגיע למסקנה כי אמנם לעותר יש זכות לעיין בחומר רלוונטי, אך זכות זו אינה מוחלטת. במקרה דנן, האינטרס הציבורי לאפשר לבנק למלא את חובתו להילחם בהלבנת הון מבלי לפגוע בעבודתו גבר על זכותו של העותר לגילוי מלא. חלק מהכפילויות בהליך היו נחוצות לבנק כדי לבצע את תפקידו, אך אחרות נגעו למדיניות ולעניינים מהותיים, שצריכים להישאר חסויים. חשיפת הנוהל כולו עלולה לפגוע ביכולתו של הבנק להילחם בהלבנת הון ובמימון טרור, ולתת ללקוחות כלים לעקוף את מערכות הביקורת והבקרה שלהם. לפיכך, החליטה השופטת כי על הבנק למסור לעותר רק עותק ערוך של ההליך, תוך השחרת סעיפים שאינם קשורים לעניינו של העותר. החלטה זו נומקה בשל רגישותו של המידע והאינטרס הציבורי במאבק בהלבנת הון, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.