ע"מ 11/98

תקציר

בית המשפט הצבאי לערעורים בישראל דן במעצרו של חייל, רב"ט משה מילשטיין, שהואשם בשימוש בסם מסוכן לפי סעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים. בית המשפט קיבל את הערעור על החלטת בית משפט קמא לעצור אותו עד תום ההליכים. פסק הדין קבע תקדים למעצרם של חיילים שהואשמו בשימוש עצמי בסמים מסוכנים, והדגיש את הצורך בבדיקה של כל מקרה לגופו. תוך הכרה באפקט ההרתעתי של המעצר, קבע בית המשפט כי עניינו של מילשטיין אינו מצדיק מעצר סגור. השימוש החד פעמי שלו בסם, מחוץ לשעות הפעילות ובנסיבות שאינן מחמירות, הוביל את בית המשפט להורות על מעצר פתוח במקום. פסק הדין קבע הנחיות למעצר חיילים המשתמשים בסמים, תוך הבחנה בין שעות מילוי תפקיד לשעות שלא בתפקיד וחומרת הנסיבות. בית המשפט אישר את סמכותם של בתי המשפט הצבאיים להורות על מעצר פתוח, אך המליץ לבחון מחדש חלופות מעצר לחיילים, במיוחד במקרים שבהם הדבר עלול שלא להיות מידתי ביחס לעבירה. פסיקה זו מבקשת לאזן בין מלחמתו של צה"ל בסמים לבין זכויות החיילים, תוך השארת מקום להקלות במצבים מסוימים.