ת"א 40372-12-14

תקציר

המחלוקת היא על שכר שלא שולם שהתובע, קבלן ניקיון, תבע מהנתבעת, גוף ציבורי, על בסיס שינויים בשכר המינימום. התובעת טענה כי על פי תנאי המכרז וההסכם, שכרם צמוד לשכר המינימום. החוק קובע כי קבלנים העובדים עם גופים ציבוריים חייבים להחיל את תנאי העבודה המוסכמים על ידי המדינה והסתדרות העובדים, הכוללים הוראות להעלאת שכר. הנתבעת הודתה כי שכר המינימום עלה אך טענה כי החוזה קבע מנגנון הצמדה שונה, וכי דרישת התובעת הייתה מופרזת. השופט קבע כי הצדדים הסכימו במשתמע להצמיד את השכר למדד המחירים לצרכן והורה לנתבעת לשלם לתובע תוספת של 8% למשך חמישה חודשים, בסך 75,350 ₪ בתוספת מע"מ, עם הפרשי הצמדה וריבית החל מינואר 2014. כמו כן נפסקו לתובע 5,850 ₪ שכר טרחת עורך דין. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם המשפטיות. עוד ציינה השופטת כי על הנתבעת להשיב לתובע את הוצאות המשפט. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים והם קיבלו הודעה על זכותם לערער.