ת"א 2455/08

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד הנתבע, בית חולים, בגין רשלנות רפואית בעקבות ניתוח גב כושל שגרם לו נזק נוירולוגי. הסוגיות העיקריות שעמדו להכרעה היו האם התנהלות הצוות הרפואי לפני, במהלך ואחרי הניתוח הראשון היוותה רשלנות והאם קיים קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין נזקי התובע. לגבי הניתוח הראשון קבע בית המשפט כי התובע לא הצליח להוכיח רשלנות כלשהי מצד הצוות הרפואי. עדותו של המומחה, שהתבססה על תיעוד חזותי מהניתוח, שכנעה את בית המשפט כי ההליך בוצע כראוי ואינו חורג מהפרקטיקה הרפואית המקובלת. זאת ועוד, טענת התובע כי מניפולציה אגרסיבית של שורשי העצבים במהלך הניתוח גרמה לנזקו הופרכה על ידי חוות דעת המומחה. עם זאת, בית המשפט מצא את הצוות הרפואי רשלני בהתנהלותו לאחר הניתוח הראשון. הם לא ביצעו בדיקות מיידיות לאחר הניתוח ועיכבו את הניתוח השני, שהיה אמור להתבצע מוקדם יותר. חוות הדעת של המומחה ועדותו קבעו כי התנהלות הצוות חרגה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת וגרמה להרעה מסוימת במצבו של התובע. למרות העמימות העובדתית באשר להיקף המדויק של הנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות, מצא בית המשפט לנכון לפצות את התובע באופן חלקי. הימנעותו של התובע מלהביא ראיות בדבר היקף הנזק שגרם הנתבע, לצד חלקו המתון יחסית של הנתבע בנזק הכולל של התובע, הביאו את בית המשפט לקבוע את הפיצוי בדרך של אומדן, במקום להעביר את נטל ההוכחה לנתבע. בהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות מגבלותיו התפקודיות של התובע, הפסדי כושר השתכרות ונזקים כלליים, פסק בית המשפט לתובע סכום גלובלי של 300,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.