ת"צ 3782-08-20

תקציר

פסק הדין דן בתיחום החברות ובמסגרת הנורמטיבית המסדירה את תהליך הדיון וקבלת ההחלטות. היא מדגישה כי הצדדים עצמם קובעים את רשימת החברות שיש לדון בהן, ואל לו לבית המשפט להרחיב היקף זה כדי למנוע עיוות דין. הכלל אוסר לשנות את "מראית העין" של תביעות ללא הסכמה או אישור בית משפט. עם זאת, השופט מבחין בין טענות המבקשים בדבר קצב חלוקת התמלוגים לבין טענותיהם בדבר הוצאות התפעול של אקו"ם והתנהלות פסולה לכאורה בשימוש עצמי בכספים. בעוד שהראשונה מותרת כתגובה ישירה להגנות אקו"ם, האחרונה אינה רלוונטית להליך זה. באשר לבקשת המבקשים לגילוי מסמכים ולעיונם, מפנה השופט לתקנות תובענות ייצוגיות ומדגיש כי לבית המשפט שיקול דעת בבואו להחליט אם להיעתר לבקשות מסוג זה, תוך איזון בין פוטנציאל הפגיעה במשיבים לבין הצורך לאזן את דינמיקת הכוחות בין הצדדים. התשתית הראייתית של המבקשים לצבירת תמלוגים בלתי מחולקים מוכרת, במיוחד לאור שינוי הגישה של אקו"ם ביחס לשיעורים בלתי ניתנים לחלוקה. השופטת בוחנת את המסמכים המבוקשים המסווגים לסעיפים א'-ל' ופוסקת לגבי הרלוונטיות שלהם והנטל שהם מטילים על אקו"ם. סעיף א', שעניינו נתוני תמלוגים שלא חולקו בשנים 2017 עד 2019, מאושר, ואילו אחרים, כמו הדוחות הכספיים של אקו"ם שקדמו לתקופה הרלוונטית או פרוטוקול האסיפה השנתית, נדחים כלא רלוונטיים או רחבים מדי. חלק מהבקשות הנוגעות לשיעור חלוקת התמלוגים נדחות אף הן על אף היותן מרכזיות במחלוקת, שכן המבקשים לא הצדיקו אותן במידה מספקת. השופט דוחה בקשות הנוגעות לחלוקות מיוחדות שנעשו לאחר בקשת האישור, מה שמחזק את חשיבותם של גבולות זמן ברורים. ככלל, הבקשה לגילוי ובדיקת מסמכים מתקבלת באופן חלקי עם הנחיות ספציפיות לאקו"ם לחשוף מסמכים מסוימים ולספק תשובות הקשורות לתמלוגים שלא חולקו בשנים 2017 עד 2019. עלויות הבקשה מוטלות על אקו"ם.