ת"א 12890-03-15

תקציר

הנתבעים ביקשו לדחות את תביעת התובע מטעמים פרוצדורליים, בטענה כי התובעת לא תבעה את כל סעדיה מאותן עילות כנדרש לפי תקנה 45, ולכן אין לאפשר לה לתבוע כל סעד שלא נתבע קודם לכן אלא אם בית המשפט התיר זאת. עוד טענו הנתבעים כי התובע מנוע מלהגיש את התביעה הנוכחית על סמך פסק הדין בערעור אזרחי קודם. המשיב טען מנגד, כי עילת התביעה הקודמת הייתה שונה, וכי פסק הדין אינו מכסה את התביעה הנוכחית. טענות נוספות של שני הצדדים עסקו בשאלה האם החלטה של רשם ההוצאה לפועל לסגור תיק צריכה להיחשב כפעולה של בית משפט, ובכך למנוע את התביעה הנוכחית. השופט קבע כי התביעה לסעד הצהרתי אינה שוללת את התביעה הנוכחית לסעד מהותי, וכי אין צורך ברשות לפצל את הסעדים הללו. עוד קבע השופט כי התביעה האזרחית הקודמת התבססה על נימוקים ועובדות שונות, ולכן אין בה כדי לסכל את התביעה הנוכחית. בנוסף, נפסק כי החלטת רשם ההוצאה לפועל לא הייתה מעשה של בית המשפט, שכן היא לא דנה לגופו של עניין, ולכן גם אינה מהווה השתק. השופטת סיימה את דבריה בכך שדחתה את בקשת הנתבעים לדחות את התביעה והורתה לנתבעים לשלם לתובע 5,850 ₪ הוצאות בקשה.