ב"ל 19513-05-21

תקציר

התובע במקרה זה טען כי עבר תאונת עבודה ביום 11.5.2015 בעת שעבד אצל מעסיק ותבע הטבות מהמוסד לביטוח לאומי. עם זאת, הנתבע טען כי התביעה הוגשה מחוץ לחלון הזמן שנקבע של 12 חודשים והתעכבה במידה ניכרת. בית המשפט הסכים עם הנתבעת כי התביעה אכן הוגשה באיחור של שנה מהמועד הרגולטורי וכי לא היו סיבות מיוחדות לעיכוב. כמו כן, בית הדין מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לביסוס טענתו לתאונת עבודה. היו סתירות בגרסאות התובע ואחיהם לאירועים, והאנמנזה הרפואית לא תמכה באירוע הנטען. משכך, החליטה השופטת לדחות את התביעה בשל האיחור בהגשת התביעה והיעדר ראיות המוכיחות התרחשות אירוע מקרי. החלטה זו התקבלה על סמך פרשנות הסעיפים הרלוונטיים בחוק הביטוח הלאומי ובהתחשב בסתירות בעדויות ובראיות שהוגשו. פסק הדין ניתן ללא פסיקת הוצאות, ולשני הצדדים יש זכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.