רע"א 4652/23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת המנהל המיוחד למכור מקרקעין של חייב לצד שלישי. החייב ידע על הליכי המכר במשך חודשים אך לא התנגד עד הרגע האחרון, ואף תמך בהליך בדיון קודם. בית המשפט מצא כי טענות החייב להפסד כספי משמעותי עקב המכירה לא היו משכנעות, וכי הוא לא התנהל בתום לב. גם טענותיו של החייב בדבר אפשרות הפחתת חובו באמצעות הסכמים עם הנושים לא היו משכנעות, במיוחד לאור העובדה שלא הביא כל ראיה שתתמוך בטענות אלה. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי לחייב ניתנו הזדמנויות לפדות את הקרקע בעצמו, אך הוא לא הגיש הצעה מתאימה. ככלל, כיבד בית המשפט את שיקול דעתה הרחב של ערכאת חדלות הפירעון בעניינים אלה והחליט שלא להתערב, ובחר לדחות את בקשת רשות הערעור מבלי להידרש כלל לתגובת המשיבים. ההחלטה התקבלה על סמך פרטי המקרה, תוך הדגשת חוסר שקידתו של החייב ומומחיותו של בית המשפט לחדלות פירעון.