ה"פ 1325/00

תקציר

העותרת, חברת החשמל, הגישה כתב פתיחה ושלוש עתירות מנהליות נגד עיריית יבנה והמועצות המקומיות גבעת שמואל וראש העין, כנגד הארנונה שהטילו עליה המשיבים בגין השטח התפוס על ידי קווי החשמל והמקרקעין שמתחתיהם. היועץ המשפטי לממשלה הודיע על הופעתו והגיש את עמדתו בנושא. ההליך המאוחד החל בתובענה שהוגשה בדרך של כתב פתיחה נגד עיריית יבנה, בעקבות חיוב ארנונה כללי לשנת 2000. העתירה נגד המועצה המקומית גבעת שמואל הוגשה בגין חיוב ארנונה כללי לשנים 2000-2001. העתירה הראשונה נגד עיריית ראש העין הוגשה ביחס לארנונה כללית לשנים 1996-2002, והעתירה השנייה נגעה לדרישת ארנונה לשנת 2003. העותרת טענה כי בהתאם לסעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות [נוסח חדש], השטח התפוס על ידי קווי החשמל והמקרקעין שמתחתם פטורים מארנונה. לחילופין, טענה העותרת כי שטח מסדרון החשמל אינו מהווה "קרקע תפוסה" כהגדרתה בסעיף 269 לפקודת העיריות, ולכן לא ניתן להטיל ארנונה על שטח זה. עוד טען העותר, כי חלק מהחיובים הם רטרואקטיביים ולכן בטלים, וכי הטלת הארנונה עליהם, לאחר שנים של אי הטלה, מהווה שינוי בסיווג הנכסים בניגוד ל"חקיקה המקפיאה". עוד טענה העותרת כי תעריפי הארנונה לפיהם נגבה אינם סבירים. המשיבים טענו כי אין בכוונת סעיף 274ב(ג) לחול על קווי תשתית התופסים שטחים משמעותיים, ועל כן אין לפרש את ההוראה כמשתרעת על השטח שמתחת לקווי החשמל ועל הקרקע שלצידם. עוד טענו כי יש לחייב את השטחים שמתחת לקווי החשמל ולצידם לפי סיווג של "קרקע כבושה". באשר להטלת ארנונה רטרואקטיבית, טענו המשיבים כי רשות ציבורית מוסמכת, ולעיתים אף חייבת, לתקן פגם במעשיה אם יתברר כי במשך שנים לא גבתה ממנישום מסוים ארנונה בשל טעות. היועץ המשפטי לממשלה תמך בעמדת העותר בעניין זה. בית המשפט קבע, כי סעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות, כפי שנוסח לפני התיקון משנת 2003, פוטר מארנונה את "קווי התשתית" של העותר. פטור זה כולל לא רק את שטח הקרקע הנמצא בקו אנכי מתחת לחוטי הקיצון של קווי החשמל אלא גם את שטח רצועת הקרקע משני צדי החוטים הקיצוניים, המהווה מרווחי ביטחון הנדרשים על ידי רשויות התכנון ("מסדרון החשמל"). סך כל רצועת הקרקע מתחת לקווי המתח, הפטורה מארנונה לפי ס' 274ב(ג) לפני התיקון משנת 2003, היא 40 מטר במקרה של קו מתח עליון ו-70 מטר במקרה של קו מתח עליון. סעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות, כנוסחו לאחר התיקון משנת 2003, פוטר מארנונה את "קווי התשתית" של העותר, קרי השטח שמתחת לחוטי החשמל הקיצוניים, בתוספת קרקע ברוחב 21 מטר מכל צד של קו מתח עליון, ו-15 מטר בכל צד של קו מתח עליון. סעיף 274ב(ג) המתוקן מטיל חובת תשלום ארנונה על "קרקע המוחזקת" כמרווח ביטחון הסמוך ל"קווי התשתית" ועולה על השטח הפטור כחלק מ"קווי התשתית". עם זאת, בכל הנוגע לקווי חשמל, אין לראות בשטח מסדרון החשמל כ"קרקע המוחזקת על-ידי" העותר. לפיכך, היא אינה מחויבת לשלם ארנונה גם בגין שטח זה, החורג מהיקף "קווי התשתית", כהגדרתם בתיקון משנת 2003. הפטור שבסעיף 274ב(ג) חל גם על עמודי חשמל, בהיותם "מיתקני חיבור". פטור זה כולל את שטח הקרקע התחום בין רגלי עמודי החשמל. כאשר שטח זה עולה על 32 מ"ר, יש לחייב את העותרת בארנונה רק עבור השטח העולה על 32 המטרים הרבועים הראשונים, ואין לחייבה בגין כל שטח העמוד מהמ"ר הראשון. לא ניתן להטיל ארנונה על עמודי חשמל בתעריף "בניין", לפי סיווג "משרדים, שירותים ומסחר", או כל סיווג אחר בתעריף "בניין". שטח מסדרון החשמל אינו מהווה "קרקע תפוסה" כהגדרתה בסעיף 269 לפקודת העיריות. מסקנה זו מתבקשת בכל מקרה שבו עוברים הקווים ב"קרקע חקלאית", המשמשת בפועל לצרכים חקלאיים. לא ניתן לומר כי העותרת "משתמשת ומחזיקה" בשטח מסדרון החשמל. שטח מסדרון החשמל אינו "קרקע תפוסה" כאשר קווי חשמל עוברים ברחובות או מעל כבישים, כבישים או שבילים המשמשים למעבר כלי רכב או הולכי רגל. לא ניתן להטיל על העותר ארנונה רטרואקטיבית בגין שנות מס קודמות. כמו כן, אין לחייב את העותרת בתשלום ארנונה מתחילת שנת המס שבה נשלחה הדרישה באמצע שנת המס או בסיומה. לו הייתה מתקבלת טענת המשיבים כי הם זכאים לגבות ארנונה בגין שטח מסדרון החשמל, לא היה בכך משום סיווג חדש או העלאת שיעור הארנונה בניגוד ל"חקיקה המקפיאה". כל אחד מהמשיבים ישלם לעותר הוצאות משפט בסך 20,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 60,000 ₪, בתוספת מע"מ כנדרש בחוק.