עת"מ 45452-01-11

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לשורה של עתירות שהוגשו לאחרונה על ידי אזרחים זרים המבקשים מקלט בישראל בטענה לסכנת חיים לכאורה בארצות מוצאם. השאלה המשפטית המרכזית היא האם יש להחיל את נוהל המקלט החדש, שהוא לכאורה מחמיר יותר, על בקשות שהוגשו לפני מועד יישומו, וכן האם הוא סביר ומידתי. השופט מציין מאות עתירות דומות, שרבות מהן הן במהותן הגירה כלכלית או ניסיונות להאריך שהייה בישראל. בעתירות חסרות שחר, בית המשפט מסרב להוציא צווי ביניים המונעים גירוש, במיוחד כאשר הן מוגשות כדי להרוויח זמן לאחר תום תקופת השהייה החוקית, או במקרה של מסתננים. בקשות אלה יידחו על הסף, שכן בית המשפט אינו מוצא עילה להתערבות. עם זאת, בעתירות המהוות איום לכאורה על חייו של מבקש המקלט, יינתנו צווי ביניים עד לדיון מלא. במקרים של ספק, בית המשפט יבחן היטב את העובדות והראיות הספציפיות כדי להכריע באיום הסכנה, בהתחשב בראיות המנהליות, בהתנהגות העותר ובמהימנות הטענות. במקרים אלה, הנטייה תהיה למתן סעד ביניים. השופט גם מדגיש את הצורך בהקפדה על זכויות פרוצדורליות של מבקשי מקלט ומעודד את המדינה לשקול במפורש את סכנת החיים, גם אם המבקש אינו עונה על ההגדרה המחמירה של "פליט". באשר למקרה הספציפי הנדון, העתירה נדחית על הסף, שכן בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לטענות העותר בדבר סכנת חיים, נוכח עיכוב הבקשה, המניעים הכלכליים שהתגלו בראיון, היעדר ראיות והדמיון בין העתירה לבקשות אחרות שהוגשו על ידי אותו בא כוח.