רע"א 6552/20

תקציר

פסק הדין עוסק בסוגיית תקופת ההתיישנות במקרה של ערעור בנק על תביעה שסבר כי יש לדחותה מחמת גילו. בית המשפט בחן האם יש ליישב את טענת ההתיישנות בשלב מקדמי או במהלך ההליך העיקרי. הודגשו העקרונות העומדים מאחורי דיני התיישנות, כגון שמירה על טוהר הראיות, ודאות לנאשמים, הסתמכות על יציבות משפטית, יעילות שיפוטית והשלכות כלכליות. בית המשפט קבע קווים מנחים לבחינת מועד הטיפול בטענת התיישנות, תוך הבחנה בין מצבים בהם בירור עובדתי נחוץ או חופף למהות התיק. בית המשפט החליט לקבל חלקית את ערעור הבנק והורה לערכאה הנמוכה יותר לבחון מחדש את עיתוי ההחלטה על תקופת ההתיישנות, בפרט בנוגע לסעיפים 7 ו-8 לחוק ההתיישנות. בית המשפט הדגיש כי בירורים עובדתיים מסוימים, כגון האם תקלה בנקאית הייתה ידועה לציבור, צריכים להיבחן בנפרד מהטענה העיקרית לייעול היעילות השיפוטית. אם קיימות חפיפות, האיחוד עשוי להיות יעיל יותר. פסק הדין גם הבטיח שלבנק ולתובעים לא יוטלו הוצאות נוספות.