סע"ש 22017-09-23

תקציר

ניתוח משפטי זה מתמקד בהחלטת בית המשפט להעניק ערבות לתובע שהוא אזרח אריתריאה שאינו תושב ישראל, בהתבסס על תקנה 116א(ב) לתקנות. הניתוח יעמיק בעקרונות המשפטיים המסדירים את הטלת ערבויות אלה ויישום עקרונות אלה על ידי בית המשפט, תוך שימת דגש על כל חידוש משפטי או פרשנות ספציפית שהוצגה בתיק. * **העיקרון המשפטי: ערבות לתובעים שאינם תושבים**: העיקרון המשפטי המרכזי העומד על הפרק הוא תקנה 116א(ב), המאפשרת לשופט או לרשם להורות לתובע שאינו תושב להפקיד ערבות להוצאות הנתבע. תקנה זו נועדה להבטיח שהנתבעים יוכלו להחזיר את הוצאותיהם אם תביעת התובע לא תצליח, במיוחד כאשר התובע נמצא מחוץ לתחום השיפוט. * **פטור מערבות: ראיות לכאורה**: מרכיב מרכזי בניתוח הוא הפטור הפוטנציאלי של התובע ממתן ערבות. תקנה 116א(ב) מפרטת שתי עילות לפטור: * התובע מוכיח את טענתו לכאורה. * התובע מוכיח כי הנתבע יוכל לגבות את הוצאותיו מהתובע גם אם התביעה תידחה. * נסיבות מיוחדות המצדיקות פטור. * **פרשנות משפטית: היקף הראיות לכאורה**: הפסיקה המצוטטת מרחיבה על טיבן והיקפן של "ראיות לכאורה" הנדרשות לפטור. בית המשפט מתייחס למספר החלטות (אחמד אבו מוחסן, ברהה אוקבמיכאל, אסעד גבארה, עדנאן גאבר) כדי לקבוע כי: * מבחן הראיות לכאורה הוא "מקל מאוד", ומחייב את התובע לחרוג מסף מינימום. * הראיות אינן צריכות להוכיח את כל מרכיבי התביעה בפירוט אלא את הטענה "באופן כללי", בהתחשב במחלוקת העובדתית בין הצדדים. * **יישום ראיות לכאורה על העובדות**: במקרה ספציפי זה, בית המשפט מוצא כי המחלוקת העובדתית העיקרית היא קיומם של יחסי עבודה בין התובע לנתבע 3. * בית המשפט מציין היעדר ראיות פוזיטיביות מצד התובע כדי לבסס קשר זה. * הסתמכותו של התובע על משא ומתן להסדר כראיה נחשבת בלתי קבילה ובלתי מספקת. בית המשפט מדגיש כי מסמכים והצהרות שנאמרו במהלך משא ומתן להסדר אינם קבילים בדרך כלל כדי לעודד פשרה ולמנוע התדיינות משפטית ממושכת. זהו עיקרון מבוסס היטב שמטרתו לטפח מנגנונים חלופיים ליישוב סכסוכים. * בית המשפט מבחין באופן חדשני בין קבילותם של מסמכים שהוחלפו במהלך משא ומתן להסדר לבין עצם הגילוי של העובדה שהתקיים משא ומתן. בעוד שהיא מכירה בכך שחשיפת המשא ומתן עשויה שלא לערער את המטרה של עידוד פשרה באותה מידה כמו חשיפת מסמכים, היא עדיין מוצאת שהיא אינה מספקת כשלעצמה כדי להוכיח העסקה. * **העיקרון המשפטי: אי קבילות משא ומתן להסדר**: בית המשפט חוזר בתוקף על העיקרון המשפטי לפיו ראיות שמקורן במשא ומתן להסדר אינן קבילות. זהו היבט קריטי של יישוב סכסוכים אלטרנטיבי, שכן הוא מבטיח שהצדדים יוכלו לנהל משא ומתן חופשי ללא חשש שההצעות או ההודאות שלהם ישמשו נגדם בבית המשפט. בית המשפט מצטט את *בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי* ואת *יהודה תמר נ' אקסיום סקיוריטי בע"מ* כדי לתמוך בעמדה זו, תוך הדגשת המדיניות העומדת בבסיס עידוד פשרות ומניעת התדיינות משפטית ממושכת. * **ויתור על חיסיון**: בית המשפט שוקל את האפשרות של ויתור על חיסיון בנוגע למשא ומתן לפשרה. הוא מציין כי אם הנתבע 3 לא העלה את החיסיון במועד, ניתן היה לראות בו ויתור. עם זאת, בית המשפט עדיין מוצא כי הסתמכותו של התובע על קיומו של משא ומתן אינה מספיקה כדי להוכיח את ליבת תביעתו. * **מיקום התובעת ונכסיה**: גורם משמעותי המשפיע על ההחלטה הוא ההבהרה כי התובע ככל הנראה אינו נמצא בישראל ואין לו נכסים לכאורה במדינה. הדבר קשור במפורש לדרישת הערבות, שכן עזיבתו של התובע את הארץ, ללא הוכחת נכסים, מעלה חששות לגבי יכולתו של הנתבע להחזיר עלויות. הדבר מתחבר לעיקרון לפיו יכולתו של הנתבע לגבות הוצאות מהתובע מהווה שיקול מכריע בעת הערכת הצורך בערבות. בית המשפט מפנה ל-*TEWLDEMADHIN SAMSON - TOUCHES OF HAPPINESS LTD.* בהקשר זה. * **חדשנות משפטית: איזון בין גישה לצדק לבין עלויות הנתבע**: תוך שמירה על הצורך בערבות, בית המשפט מפגין חידוש משפטי באיזון בין זכות הגישה של התובע לבתי המשפט לבין הצורך של הנתבע בהגנה על עלויות. * בית המשפט מכיר במעמדו הפוטנציאלי של התובע כחלק מ"אוכלוסיית עובדים מוחלשת" עם חוסר איזון בכוח ובמידע. * הוא מכיר בכך שהתביעה נוגעת ל"זכויות קוגנטיות". * באופן מכריע, בית המשפט שוקל את העמימות שמעורר אישור הנתבע 3 לפרטי שכרו של התובע. אישור זה, גם אם אינו הודאה ישירה בעבודה, יוצר "קושי" שחייב לבוא לידי ביטוי בסכום הערבות. זה מייצג גישה ניואנסית, שבה הצהרות הנתבע עצמו, גם אם אינן מודות ישירות באחריות, יכולות להשפיע על החלטות שיקול הדעת של בית המשפט. * **מתינות בסכום הערבות**: בקביעת סכום הערבות, בית המשפט שם דגש על מתינות, תוך ציון *אבו מוחסן*. המטרה היא להימנע מיצירת "מחסום בלתי עביר לגישה לבתי המשפט". החלטת בית המשפט להעמיד את הערבות על 3,000 ש"ח, שהוגדרה כ"נמוכה יחסית", משקפת עיקרון זה. סכום זה נקבע לאור: * חשיבותה של זכות הגישה לערכאות כ"זכות יסוד חוקתית על-משפטית". * השתייכות התובעת לאוכלוסיית עובדים מוחלשת. * טיבה של התביעה ל"זכויות קוגנטיות". * הקשיים המיוחדים שהציגו טענות הנתבע 3. * **סיכום בדבר ערבות והוצאות**: הבקשה לערבות מתקבלת, כאשר התובע נדרש להפקיד 3,000 ₪ עד למועד מסוים. בצעד התומך עוד יותר בגישה לצדק, בית המשפט מסרב לפסוק הוצאות הקשורות לקבלת בקשה זו, וקובע כי הדבר נועד להימנע מסיבוך יתר על המידה ביכולתו של התובע להבהיר את תביעתו. זה מסמל מחויבות להקל על ההליך המשפטי עבור מתדיינים שעלולים להיות פגיעים.