ע"ע 545/05

תקציר

בפסק הדין נקבע כי הערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי להידחות. פסק דינו של בית המשפט המחוזי מנומק היטב, מבוסס על חומר הראיות, ומחיל נכונה את הדינים הרלוונטיים על העובדות. בית הדין מכיר בקיומם של יחסי עובד-מעביד בין המערערת לבין המדינה, שהם חוזה לתקופה קצובה, ואין מדובר בהסדר פיקטיבי. עם זאת, טענתו של המערער להכרה כעובד מדינה קבוע נדחית, שכן הוא אינו עומד בדרישות החוק למעמד זה. החוזה הוגבל מלכתחילה לשלוש שנים לכל היותר, והמערערת הייתה מודעת לתנאי זה. לפיכך, הוא אינו יכול לטעון כי הייתה לו ציפייה להמשך העסקתו מעבר לתקופה זו. יתר על כן, בית המשפט מוצא כי למערער שולם יותר מפי שניים מהסכום שהיה משתכר כעובד מדינה, מה שהופך את תביעתו לזכויות סוציאליות נוספות לבלתי סבירה. בית המשפט דוחה גם את טענות האפליה של המערערת. השופט עמירם רבינוביץ' ונציג העובדים אורי ינאי מסכימים עם החלטתה של השופטת נילי ארד. גם השופט שמואל צור ונציג המעבידים מיכאל הילב מסכימים. הערעור נדחה, והמערער נדרש לשלם למשיב 5,000 ₪ שכר טרחת עורך דין בתוך 30 יום.