רע"פ 1454/21

תקציר

הבקשה למתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בישראל, בתיק אלימות במשפחה, נדחתה. בתחילה הורשע המבקש על ידי בית משפט השלום בתקיפה פשוטה של בת זוגו לשעבר לאחר הסדר טיעון. למרות תיאור המצב בנסיבות מקלות, כגון פרידה ממושכת והתייחסות לאופי התומך של המתלונן, ביטל בית המשפט את הרשעתו אך הטיל עליו מאסר על תנאי והתחייבות כספית. עם זאת, בית המשפט המחוזי החזיר את ההרשעה על כנו בערעורו של המשיב, תוך שהוא מדגיש את חומרת מעשיו של המבקש ואת היעדר הראיות לנזק קונקרטי מביטול ההרשעה. המבקש טען כי עתידו המקצועי עלול להיפגע מההרשעה, חשש שהוחמר בעקבות משבר הקורונה, וציין את חרטה כנה ומחויבותו לשינוי. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי אין בשיקולים אלה כדי להצדיק את ביטול ההרשעה. הוא הדגיש את הצורך בהרתעה בתיקי אלימות במשפחה והכיר בחשיבות האיזון בין שיקום לבין עקרונות ענישה אחרים. בסופו של דבר, ההרשעה עמדה בתוספת מאסר על תנאי, תוך הכרה במאמצי השיקום של המבקש. הבקשה לערעור נוסף נדחתה, שכן לא הוצג בה מקרה חריג המצדיק התערבות.