ע"מ 1034/07

תקציר

פסק הדין דן בערעורם של שני נישומים יחידים, שהיו חלק משומה קבוצתית, על פתיחת השומות שלהם לפי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה. בית המשפט דוחה את טענות המערערים בדבר פגמים בהפעלת הסמכות לפי סעיף 147, ומאשר את ההחלטה הקודמת שהתקבלה ביום 1.6.2008, לפיה למערערים הייתה זכות לערער על השומה אך לא הוכיחו את טענותיהם. מובהר כי הסכמי השומה לא כללו הסכמות בעל פה לגבי השומות הפרטניות וכי פתיחת השומות של המערערים לפי סעיף 147 הייתה כדין, בהתחשב בפגיעה הקלה יחסית בריבית ההסתמכות שלהם, בסכום המס המשמעותי הכרוך בכך ובאופי המחדל. פסק הדין מתייחס גם לשתי סוגיות שנויות במחלוקת לגופן של השומות: הערכת השווי של ניצן, חברה הקשורה למערערים, והצגת הכנסותיה של ניצן בשנים 2002-2001. בית המשפט מקבל את עמדת המשיבים כי יש להעריך את שטרי ההון שהונפקו לניצן לפי ערכם המאזני, שכן הם לא נפרעו בתשלומים שנתיים שווים כפי שנטענו על ידי המערערים, ופירעונם לא תועד כראוי. באשר להכנסת הכנסותיו של ניצן, פסק בית המשפט לטובת המשיבים, שכן המערערים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שההכנסה בסך 5 מיליון ₪ נבעה בשנת 2001 ולא בשנת 2002, כאמור בחשבוניות. טענת המערערים כי קביעת הרווחים הראויים לחלוקה צריכה להיעשות במסגרת שומת החברה נדחית, ונקבע כי שומות ניצן לשנים 2001 ו-2002 יתוקנו כך שהכנסות בסך 5 מיליון שקל בשנים 2001 עד 2002. הערעורים נדחים, והמערערים נדרשים לשלם למשיבים, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪.