עב"ל 46727-09-13

תקציר

בית הדין החליט לדחות את ערעורו של התובע בנוגע לטענתו להכיר באוטם שריר הלב שלו כ"פגיעה בעבודה". על פי הפסיקה, על התובע להוכיח כי היה לחץ נפשי חריג או מאמץ מיוחד שנעשה בסמוך לפני התרחשות אוטם שריר הלב על מנת שיהיה קשור לשינוי הפיזיולוגי הפנימי הפתאומי של האוטם. טענת התובע הייתה כי חווה אירוע של כעס קיצוני בעבודה שגרם לאוטם. עם זאת, השופט מצא סתירות וסתירות רבות בגרסת התובע לאירועים ובמסמכים הרפואיים שנעשו זמן קצר לאחר האירוע הנטען. זאת ועוד, דבריהם של התובע ועד ראייה בפני חוקר מוסד זמן קצר לאחר האירוע לא הזכירו אירוע כלשהו וסתרו את טענות התובע. השופט סמך על עדותו של החוקר, לפיה התובע והעד הבינו את השאלות שנשאלו ותשובותיהם הצביעו על כך. לפיכך, הגיעה השופטת למסקנה כי התובע לא הצליח להוכיח את התרחשותו של אירוע חריג כפי שטען, ולכן לא ניתן לבסס תשתית עובדתית למינוי מומחה רפואי.