תלה"מ 58091-02-23

תקציר

הליך הגירושין הממושך של המבקשת והמשיב כלל הסכמי ממון שאושרו על ידי בית הדין הרבני. תביעתו הנוכחית של המשיב, שהוגשה שמונה שנים מאוחר יותר, מבקשת לתקן את הסכם הגירושין שאושר על ידי בית הדין הרבני, בפרט בכל הנוגע לחלוקת רכוש. המבקשת עתרה לסילוק על הסף, בטענה כי לבית הדין הרבני סמכות שיפוט מתמשכת בתיק בשל ההליכים הקודמים ואישור הסכם הממון. המשיב טען כי סמכותו של בית הדין הרבני אינה בלעדית וכי תביעתם הנוכחית חורגת מתחום ההליך הקודם. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות המשיב נגעו לפגמים בצוואה ולכן היו בסמכותו של בית הדין הרבני כפי שאישר במקור את הסכם הממון. יתר על כן, מאחר שבית הדין הרבני עסק בתיק בהרחבה, הוא רכש לעצמו 'סמכות נמשכת', ויש להעביר לשם את התביעה הנוכחית. ההחלטה התבססה גם על עקרון הכבוד ההדדי בין בתי המשפט ועל הצורך להימנע מהחלטות סותרות. משכך, נדחתה התביעה לתיקון, והתיק הועבר לבית הדין הרבני לקבלת סמכות שיפוט, כאשר המשיב נושא בהוצאות המבקש.