ער"מ 41346-03-12

תקציר

המשיבים טענו כי יש לדחות את הערעור משום שפסק הדין לא הומצא להם, ולכן הערעור הוגש במועד. עוד טענו כי סיכויי הצלחת הערעור גבוהים, והעיכוב בהגשה נובע מטעות ספירה של עורך דינם, ואין בו כדי להביא לדחיית הערעור על הסף. מנגד, ציין מר כץ כי נימוקי המשיבים היו ארוכים וכי לא הוגשה בקשה להארכה. השופטים החליטו כי יש לקבל את הערעור על יסוד "כלל הידיעה", הקובע כי מספר הימים להגשת ערעור נספר ממועד קבלת פסק הדין לידיעתו של המערער. הם הגיעו למסקנה כי בא כוחם של המשיבים ידע על פסק הדין ופעל על פיו כבר ביום 2.8.11, עת הגיש בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון. לפיכך, המועד האחרון להגשת ערעור היה צריך להיות 4.10.11, ומאחר שהערעור לא הוגש במועדו, היה עליו להידחות. עוד ציינו השופטים כי לא ניתן לאשר את טענת בא כוח המשיבים כי לא קיבל את פסק הדין ביום 12.7.11, ועל כן המועד המוקדם יותר עמד בעינו. הערעור התקבל, ההחלטה לדחות את בקשת המערער בוטלה, והמשיבים חויבו לשלם למערערת הוצאות בסך 3,000 ₪.