ת"א 41222-11-11

תקציר

בית המשפט דחה את טענות התובעת כנגד הנתבעים בגין אי עמידה בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. התובע טען כי הנתבעים לא פרעו את מלוא ההלוואות שניתנו להם, והגישו בקשות הוצאה לפועל להוצאה לפועל. עם זאת, בית המשפט קבע כי התובעת לא עמדה בדרישות החוק המחייבות בכך שלא הגישה חוזה הלוואה בכתב עם בקשות ההוצאה לפועל, וכי אופיין החברתי והידידותי של ההלוואות, כפי שנטען על ידי התובעת, לא הוכח. נהפוך הוא, נמצא כי התובעת עסקה במתן הלוואות למטרות רווח, ועל כן חל הדין על ההלוואות המדוברות. בנוסף, נמצא כי התובעת לא הוכיחה כי ההלוואות ניתנו שלא בדרך של עיסוק, וכי בכל מקרה הסכמי ההלוואה לא עמדו בדרישות החוק. בית המשפט דחה גם את טענת התובעת כי ההלוואות ניתנו לתאגיד ולכן החוק אינו חל עליהן, וקבע כי ההלוואות ניתנו לנתבעת באופן אישי. לבסוף, קבע בית המשפט כי לא הוכח כי השיקים שבידי התובעת ניתנו כבטוחה לחמש הלוואות שונות, וכי גרסת התובע לאירועים לא הייתה משכנעת באשר לסוגיית פירעון ההלוואות. לאור אי עמידתה של התובעת בדרישות החוק, דחה בית המשפט את התביעות והורה על סגירה מיידית של תיקי ההוצאה לפועל, השבת כל הסכומים שנגבו בהם ותשלום הוצאות הנתבעים.