ת"א 12855/08

תקציר

הקרן הקיימת לישראל, המנוהלת על ידי התובע, תבעה את הנתבע, חבר במושב אגודה שיתופית, בגין השימוש שעשה הנתבע באדמות הוריו. הקרקע, שיועדה לשימוש חקלאי בלבד, הוחכרה להסתדרות הציונית העולמית והוחכרה בשכירות משנה לנתבעת. התובע טען כי הפעלת מסעדה על הקרקע על ידי הנתבע מהווה הפרה יסודית של הסכם השכירות, אשר איפשר שימושים חקלאיים, מגורים וחלק מהמבנים החקלאיים. הנתבע טען מנגד כי סירובו של התובע להסכים להיתר בנייה למסעדה, בשל סירוב האגודה לחתום עליו, פגע בזכויותיו ליהנות מאדמתו. הנתבעת טענה גם לאפליה, שכן התובעת אפשרה לבעלי משקים אחרים במושב שימושים לא חקלאיים. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובע, וקיבל את הטענה כי זכויותיו של הנתבע במקרקעין נבעו מהסכם החכירה ולכן הוא מחויב בתנאיו. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי גם אם התובעת לא עמדה בהתחייבויותיה, אין בכך כדי להצדיק שימוש מופרז של הנתבעת במקרקעין. בית המשפט הורה על צו מניעה האוסר על הנאשם להשתמש בקרקע למטרות שאינן חקלאיות, לרבות הפעלת מסעדה, תוך עיכוב ביצוע עד מאי 2011 כדי לאפשר לנאשם להתארגן לסגירה. כמו כן ניתן לתובע רשות לתבוע דמי שימוש נאותים בגין השימוש המופרז שעשה הנתבע במקרקעין, והנתבע חויב בהוצאות התובע בסך 5,000 ₪.