פר"ק 913/04

תקציר

פסק הדין מקבל את בקשתו של ישראל קרויס לסעד הצהרתי נגד הישיבה והכולל חיים דסיגת. בית המשפט מצהיר כי קרויס רכש את הנכס המכונה עמוד 654, ספר 1015, בניין בן 11 חדרים הממוקם ברחוב דוד ילין 15 בירושלים, בשנת 1991. תמורת הרכישה שולמה במלואה לרב שיינברגר, שהיה ברשותו ייפוי כוח בלתי חוזר מהמוכר, העמותה. למרות העיכוב בדיווח על הרכישה, קרויס התייחסה לנכס כבעלים מאז הרכישה, ואין תביעות צד שלישי על הנכס. המפרק שמונה לעמותה, הנמצאת בהליכי פירוק, התנגד לבקשה בטענה כי הנכס נותר בבעלות העמותה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הראיות, לרבות הסכם חתום ותשלומים שאושרו על ידי הרב שיינברגר, תומכים בטענת הרכישה של קרויס. למרות שהכספים לא הופקדו בחשבון העמותה, היה זה סביר שקרויס יפקיד את הכסף בידי הרב שיינברגר, מה גם שהיה לו ייפוי כוח בלתי חוזר. בנוסף, היעדר הרישום אינו פוסל את הרכישה, מה גם שלא מדובר בעסקה הפוכה, והמבקש מחזיק בנכס מאז הרכישה ומושכר חלקים ממנו. באשר להשלכות המס, קבע בית המשפט כי מרגע שהרכישה הוכרזה כתקפה, קרויס תוכל להשלים את הדיווח, ובכך לתת תוקף לעסקה בדיעבד. ההחלטה מציינת גם התנהלות לא תקינה של עמותות, כולל העמותה, בשנים קודמות, המיוחסת להיעדר פיקוח, שהשתפר מאז. כתוצאה מכך, הבקשה מאושרת, ולא נפסקות הוצאות לאף אחד מהצדדים.