ע"א 379/89

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של ערעור על פסק דין קודם בעניין פיצויים לנפגע תאונת דרכים. הערעור מערער על הסכום שנפסק למערער בגין אובדן כושר השתכרות עתידי כתוצאה מהתאונה. הסוגיה המרכזית היא סבירות סירובו של המערער לעבור ניתוח להשתלת קרנית, אשר עשוי להשיב לו את ראייתו ואת כושר השתכרותו. בית המשפט המחוזי מצא את סירובו בלתי סביר, ולכן הפחית את שכרו בהתאם. בערעור מקבל השופט א' מצא את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ומציין כי החלטת המערער שלא לעבור ניתוח נעדרת הצדקה סבירה, במיוחד בהתחשב באחוזי ההצלחה הגבוהים ובסיכונים המינימליים הכרוכים בכך. השופט מזא"ה מדגיש כי סירובה של המערערת אכן צריך להשפיע על סכום הפיצוי. עם זאת, מאחר שהחלטת הערכאה הנמוכה יותר כבר הביאה בחשבון את מגבלותיו התפקודיות של המערער ואת העלויות הפוטנציאליות של הניתוח, מציע השופט מצא לקבוע את הפיצוי באופן גלובלי, ללא תוספות נוספות. אשר על כן, הערעור נדחה, אך מבלי לפסוק הוצאות למשיב. השופט ד' לוין והשופט י' באך מסכימים עם הדחייה, בעיקר בשל היעדר חשש כן של המערער מפני ניתוח, אך נמנעים מלהכריע בשאלה המשפטית הנוגעת לסירוב לעבור ניתוח.