רע"א 2501/01

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת לשכת ההוצאה לפועל לאשר מכירת דירה השייכת למבקשים, שהיו בחובות למשיב מס' 1. כונס הנכסים, המייצג את המשיב מס' 1, פתח בהליך המכר לאחר ניסיונות כושלים לפרוע את החוב. המבקשים לא היו מעורבים בשלבים הראשונים של המכירה ונודע להם על כך רק בסוף יולי 2000. הם ביקשו לשלוח שמאי שיעריך את הנכס, והכונס הסכים. עם זאת, טרם קבלת הערכת המבקשים, הגיש כונס הנכסים בקשה לאישור המכירה, מה שהוביל להחלטה במעמד צד אחד של לשכת ההוצאה לפועל על סמך מידע חלקי. בית המשפט קיבל את הערעור והסכים כי לא ניתנה למבקשים הזדמנות הוגנת להשתתף בהליך המכירה. נמצא כי כונס הנכסים לא גילה מידע חיוני למנהל ההוצאה לפועל, דהיינו, כי שמאי המבקשים ביקר בנכס. הדבר היווה פגם מהותי בהליך, שכן הוא מנע מהמבקשים הזדמנות ממשית להיענות להצעת המכר. בנוסף, בית המשפט לקח בחשבון כי הרוכש הסופי (המשיב מס' 2) לא התגורר בנכס, אלא השתמש בו לצורכי השקעה והשכיר אותו. הערעור התקבל אפוא והביא לביטול החלטת המכירה. התיק הוחזר ללשכת ההוצאה לפועל לצורך החלטה חדשה, והמשיב מס' 1 חויב לכסות את הוצאות המבקשים בסך 2,500 ש"ח.