ע"נ 28672-03-22

תקציר

הערעור מערער על החלטה הדוחה את תביעתו של נכה משוחרר להכרה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, הנוגע לאפילפסיה ממנה סבל במהלך השירות הצבאי. המערער שירת בצה"ל כלוחם ולאחר מכן כקצין. הנושא המרכזי הוא פרשנותו של תיקון מס' 29 לחוק, המגביל את ההכרה בעובד קבע למקרים של "פגיעה בשירות" או "מחלת שירות". התיקון נועד לצמצם את הזכאות לעובדים קבועים ולהפנותם להכרה במוסד לביטוח לאומי כנפגעי עבודה. ההגדרה של "מחלת שירות" כוללת ארבע חלופות ספציפיות וקטגוריה כללית, ששר הביטחון יוכל להפעיל בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכנסת. המערער טוען, כי הימנעותו של השר מהפעלת סמכות זו מרמזת כי יש להחיל את הדין הקודם, או לחילופין, לפרש את הגדרת "מחלת שירות" באופן מרחיב כך שתכלול גם את מחלתו. בית המשפט דוחה טענות אלה, ומוצא את לשון התיקון ברורה ועולה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת. רשימת המחלות בהגדרה נחשבת סגורה ומצומצמת, ובית המשפט אינו יכול "לקרוא" לתוכה מחלות. בעוד שהמצב הנוכחי עלול ליצור קשיים לאנשי קבע כמו המערערת, תפקידו של בית המשפט הוא לפרש את החוק כלשונו. כמו כן, ההחלטה אילו מחלות לכלול חורגת מסמכותו של בית המשפט ויש להשאירה למשרדים הרלוונטיים. לבסוף, בית המשפט מציין כי החלת החוק הישן במקרים מסוימים והתיקון החדש במקרים אחרים תיצור טלאי על טלאי משפטי בלתי רצוי. הערעור נדחה, ללא צו להוצאות, ובית המשפט מאחל למערער בריאות טובה, תוך הכרה בכבוד שהוא רוחש לשירותו הצבאי המשמעותי.