עב"ל 27278-03-20

תקציר

הערעור מתייחס לתביעה להכרה בלקות שמיעה כפגיעה בעבודה, אשר נדחתה על ידי בית הדין האזורי בשל אי עמידתו של המערער בתנאים הקבועים בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי. המערער טען, כי היה על בית המשפט לחשב את ההפחתה בכושר השמיעה שלו באופן שונה וכי חוות דעת המומחה עליה הסתמך בית המשפט נעדרת הנמקה. המוסד לביטוח לאומי, לעומת זאת, טען כי יש לדחות את הערעור, שכן מומחה בית המשפט קבע כי יש להתחשב רק במוליכות עצם במקרים של פגיעה כתוצאה מרעש, וכי חוות דעתו עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות. השופטים הסכימו עם עמדת המשיב ודחו את הערעור. הם קיבלו את חוות דעתו של בית משפט קמא, שהתבססה על בדיקת הולכת עצם, שכן היא עלתה בקנה אחד עם ההיגיון הפנימי של סעיף 84א לחוק והפסיקה הקודמת שפירשה אותו. השופטים מצאו כי בצדק העדיף בית משפט קמא חוות דעת זו על פני חוות דעתו של המומחה מטעם המערער, אשר שגה טעות יסודית בפרשנות החוק. יתר על כן, השופטים הדגישו כי עניינו של המערער נבדק ביסודיות בהליכים חוזרים ונשנים, ומשהערעור נקבע כמופרך, הוא נדחה. המערער חויב לשלם הוצאות מופחתות למוסד לביטוח לאומי בסך 2,000 ₪ בתוך 30 יום.