עמ"נ 8333-08-21

תקציר

עיריית ירושלים הגישה ערר מנהלי על החלטת ועדת הערר ירושלים ארנונה. הערעור הטיל ספק בהשתתפותו של אחד מחברי הוועדה בפאנל שדן בערעורי המכללה למנהל, נוכח ייצוגו של האחרון על ידי משרד עורכי דין בבעלות אחיינו של החבר, מה שהוביל לניגוד עניינים פוטנציאלי. העירייה ביקשה גם לעכב את המשך דיוני הוועדה, והיא נענתה. ועדת הערר ביקשה להצטרף להליך כ"ידיד בית המשפט", אך בקשתה נדחתה. עם זאת, בית המשפט בחר לבחון את הסמכות לערער על החלטות ביניים של ועדת הערר. העירייה טענה לערער על החלטות ביניים, ואילו המשיב טען כי ניתן לערער רק על החלטות סופיות, למעט חריגים מצומצמים שאינם חלים כאן. בית המשפט, בבואו לפרש את הדינים הרלוונטיים, צידד במשיב. בית המשפט קבע כי המונח "החלטה" בחוק הרשויות המקומיות מתייחס רק להחלטות סופיות. יתר על כן, היעדר מתן רשות ערעור על החלטות ביניים הכביד על יכולת הערעור המיידית. לפיכך, הערעור על החלטת הביניים נדחה, תוך הדגשה כי ההחלטה חיצונית לגופו של ההליך העיקרי. הערעור על החלטתה הסופית של הוועדה נקבע לדיון מאוחר יותר, עם לוח זמנים מוגדר להגשות. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 17.4.2022.