בג"צ 301/69

תקציר

בתיק הנוגע לבקשת העותרים להפעיל דיסקוטק בתל אביב, דחה בג"ץ את העתירה ואישר את התנגדות המשטרה למתן הרישיון. העותרים טענו לאפליה, וטענו כי הקמתם נשללה רישיון באופן בלתי הוגן למרות שעסקים דומים פועלים באזור. הם טענו כי הדיסקוטק שלהם לא יוסיף באופן משמעותי לרעש הקיים ממקומות סמוכים והיו מוכנים ליישם אמצעים לשליטה ברמות הרעש. עם זאת, דאגתה העיקרית של המשטרה הייתה שמירה על שלום הציבור והסדר הציבורי, שכן פעולות קודמות במקום המוצע הובילו להפרות סדר ותלונות של תושבים. השכונה כבר סבלה מרעש בשל מקומות בילוי שונים, לרבות מועדון נוער עירוני, שהגביל את פעילותו למספר לילות בשבוע, בניגוד לפעילות הלילית הרציפה המתוכננת של הדיסקוטק של העותרים. השופט ברנזון קבע כי בית המשפט ידון בטענות לאפליה רק אם נשללה מאזרח זכות חוקית או שהתייחסו אליו שלא בצדק, דבר שאינו ישים כאן, שכן הפעלת מועדון לילה נוסף עלולה לפגוע בסדר הציבורי. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי אין לחזור על טעויות פרוצדורליות מן העבר רק כדי לשמור על עקרונות אי-האפליה, במיוחד אם הן גורמות למטרד מוכח. נוכחותם של מועדוני לילה שכבר פעלו לא הצדיקה הנפקת רישיונות נוספים, שכן ההסלמה במהומות עוררה דאגה משמעותית. שכיחותם הגבוהה של הרעש ופוטנציאל ההפרעות הביאו את בית המשפט להסכים עם עמדת המשטרה לפיה יש לתת עדיפות לסדר הציבורי ולאיכות חיי התושבים על פני תכניות העותרים. בכך ביטל בית המשפט את הצו המותנה, תמך בהחלטה לסרב לרישיון הדיסקוטק, וסיים מבלי לפסוק הוצאות מאחר שהיועץ המשפטי לממשלה לא ביקש אותן.