ת"א 30783-01-18

תקציר

מדובר בתביעה אזרחית בין שני צדדים; עמנואל ונועה בן חיים (בן חיים), וגיא ופזית גלבוע, שלמה אסולין ואיי-טופ בע"מ (אייר טופ). בן חיים הגיש תביעה נגד הנתבעים על סך 2,600,000 ₪, ואילו הנתבעים תביעה שכנגד על סך 738,000 ₪. בן חיים טען כי הנתבעים רימו אותם לחתום על הסכם ששלל מהם את זכויותיהם בחברה, בה השקיעו סכומי כסף גדולים. עוד טענו כי הנתבעים הפרו את תנאי הסכם הפשרה. מנגד, טענו הנתבעים כי טענותיו של בן חיים משוללות כל יסוד, וכי הם מילאו את התחייבויותיהם על פי הסכם הפשרה. בנוסף, הם הגישו תביעה שכנגד, בה טענו כי תביעתו של בן חיים מהווה רשלנות ופוגעת בשמם הטוב של הנתבעים. בית המשפט בחן את הראיות והעדויות שהוצגו על ידי שני הצדדים. בית המשפט מצא כי בן חיים לא הצליח להוכיח את טענותיהם בדבר כפייה והטעיה שהובילו לחתימה על הסכם הפשרה. כמו כן, בית המשפט קבע כי הנתבעים לא הפרו את הסכם הפשרה נכון למועד הגשת התביעה. לפיכך, היא דחתה את תביעתו של בן חיים לביטול ההסכם ולפיצוי כספי. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את התביעה שכנגד של הנתבעים. נמצא כי בן חיים פעל ברשלנות ובחוסר תום לב בכך שביקש עיקולים זמניים על נכסי הנתבעים מבלי להציג בפני בית המשפט את כל העובדות הרלוונטיות. רשלנות זו גרמה לנתבעים עוגמת נפש. בעקבות זאת הורה בית המשפט לבן חיים לשלם לנתבעים 30,000 ₪ כפיצוי בגין עוגמת נפש, בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 93,600 ₪. בית המשפט גם המליץ לצדדים לנסות ליישב את יתר המחלוקות ביניהם בדרכי נועם. פסק הדין דחה את תביעתו העיקרית של בן חיים במלואה וקיבל חלקית את תביעתם שכנגד של הנתבעים.