ת"א 54345-08-10

תקציר

פסק דין זה דן בשתי תביעות שהגישו יעקב הרפז וחברתו אלפא בול נגד ארבעה נתבעים בקשר לשני עניינים. בתביעה הראשונה נטען כי הנתבעים הפרו הסכמים קודמים ורוקנו את החברה מעסקיה כדי להתעשר, וכי הציגו מצגי שווא והסתירו מהרפז פרטים מהותיים כדי לשכנעו למכור את מניותיו במחיר נמוך. הנתבעים טוענים כי מדובר בתביעה סחטנית והזויה, וכי כל התביעות בוטלו בהסכמים קודמים. השופט מצדד בנתבעים, ולא מצא כל ראיה להסכם בלעדיות, וכי טענות התובע בדבר גניבה והסטת פעילות עסקית חסרות שחר. עוד קובעת השופטת כי התובע היה מודע לכל פרטי העסקה הרלוונטית ולכן טענותיו בדבר הטעיה ואי גילוי אינן תקפות. באשר למכירת מניות התובעת, קובעת השופטת כי התובעת ביקשה את המכירה באופן עצמאי, וכי לא הייתה כל כפייה או חוסר ברירה בעניין. עוד מציינת השופטת כי התובעת הייתה מודעת לנתונים הכספיים של החברה והסכימה לתנאי המכירה ללא לחץ, ועל כן נדחים התשלומים הנוספים המבוקשים. לפיכך התביעה הראשונה נדחית. התביעה השנייה, שהוגשה על ידי אלפא בול, מבקשת לחייב את הנתבעים לשלם את הסכום שהוקפא במסגרת הסכם המכר. בתביעה נטען כי המנגנון החשבונאי של הנתבעים לאחר המכירה אינו נכון, וכי אין לחייב הוצאות מסוימות באלפא בול. השופט מצדד בנתבעים, וקובע כי הסעיף החשבונאי בהסכם המכר ברור ואינו קשור להתחייבויות בלתי צפויות, וכי מרבית טענות התובע בדבר הוצאות ספציפיות חסרות שחר. עם זאת, השופט פוסק לטובת התובע בנוגע להוצאות מסוימות הקשורות לדרישות בן דב, ומורה לנכות סכומים אלה מהחשבון. עוד קובעת השופטת כי אין לכלול הוצאות משפטיות הקשורות לתביעה בבית הדין לעבודה, ואין לקזז את מענק הפיטורים של התובעת כנגד הסכום המגיע לאלפא בול. השופט מורה לתובע להגיש פסק דין בהתאם לפסק דינו, ופוסק לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין מהתובעים בתביעה הראשונה, תוך התחשבות בתוצאות התביעה השנייה.