רע"א 7890/12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לחופשה לצורך ערעור על פסק דין הנוגע לטיפול רפואי כפוי של המבקש. המבקש, הסובל מסכיזופרניה פרנואידית ובעל עבר של התנהגות אלימה, מבקש לבטל את צו הטיפול בכפייה, שהוצא מכוח חוק טיפול בחולי נפש. בית המשפט המחוזי דחה בעבר את ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית מחוז מרכז, שאישרה את הוראת הפסיכיאטר המחוזי לטיפול רפואי כפוי. הוועדה קבעה כי הפונה מהווה רמת סיכון בינונית לעצמו ולאחרים עקב מחלתו, וכי אפשרויות הטיפול החלופיות אינן יעילות. המבקש טען כי החלטת הוועדה פגומה ונעדרת תשתית ראייתית, אך בית המשפט המחוזי, בהתבסס על חוות דעת של פסיכיאטרים מטפלים, אישר את החלטת הוועדה. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לחופשה כדי לערער לבית המשפט העליון. עם זאת, גם בית המשפט העליון דחה את הבקשה, בנימוק של היעדר שאלות משפטיות החורגות מעבר לאינטרס האישי של המבקש. בית המשפט הדגיש את רגישות המקרה ואת הצורך בזהירות רבה בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לחולי נפש. נמצא כי החלטת הוועדה הייתה מוצדקת, שכן המבקש היווה סיכון לעצמו ולאחרים, וטיפול רפואי כפוי היה האפשרות הפחות מזיקה. בית המשפט המליץ למבקש להיענות לטיפול כדי לשמור על חירותו ואיחל לו כמה שפחות אי נוחות.