ע"פ 8296/05

תקציר

נגד המערער הוגש כתב אישום, הכולל שלושה אישומים בעבירות מין שונות בקטינים המוכרים לו באמצעות האינטרנט. בית המשפט המחוזי הרשיע אותו בכל סעיפי האישום וגזר עליו 18 שנות מאסר, מתוכן שלוש על תנאי, והורה לו לשלם לכל אחת משתי המתלוננות 20 אלף שקל ועוד 10,000 שקל. הערעור מערער על גזר הדין ולחילופין על גזר הדין. האישום הראשון מתייחס למ', שהיה כבן 15 בעת שהתפתה על ידי המערער, שהיה מבוגר משמעותית מכפי שטען. המערער ביקר את מ' בביתו וביצע בו מעשי סדום שלא בהסכמה. למרות שמ' העיד בסופו של דבר, ההגנה לא יכלה לחקור אותו חקירה נגדית אפקטיבית בשל מצבו הנפשי. בית המשפט קיבל את הודעותיה של מ' במשטרה כראיה, ואף שלא היו צריכות להיחשב לעדות, הן היו קבילות לפי סעיף 10א לפקודת הראיות. ההרשעה מתקבלת, שכן הוכחה מודעותו של המערער לגילו של מ' ולחוסר הסכמתו, למעט התקופה שקדמה לכך שמ' ביקש ממנו להפסיק. האישום השני נוגע לג', שהיה מתחת לגיל 16 בעת שקיים מגע מיני בהסכמה עם המערער בשתי הזדמנויות. המערער הורשע במעשה מגונה ומודעותו לגילה של ג' אושרה. למרות שכתב האישום הזכיר ניסיון למעשה סדום, בית המשפט הרשיע אותו בביצוע המעשה, שלא היה בלתי צפוי באופן סביר. האישום השלישי מתייחס לא', שהיה מתחת לגיל 14 בעת שהמערער פגש והביא אותו לתל אביב, שם ביצע בו מין אוראלי וחדר לפי הטבעת. המערער הכחיש את המפגש אך הורשע על סמך עדותו המהימנה של א'. בצדק הגיע בית המשפט למסקנה כי המערער ידע או היה עליו לדעת את גילה של א' וכי החדירה לא הייתה בהסכמה. העונש הופחת ל-15 שנות מאסר, המשקפות זיכוי חלקי באישום הראשון, בעוד הפיצוי נותר ללא שינוי. השופט א' א' לוי והשופט י' דנציגר מסכימים עם פסק דינו של השופט א' גרוניס.