ת"א 2148/00

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוך הנוגע למכירת דירה בירושלים. התובעים, בעלי דירה, הסמיכו את מר איברהים מוחמד עיסא אבו דאלו כבא כוחם למכור את הדירה והוא ניהל משא ומתן עם הנתבע על מכירה. ב-31 בינואר 1999 נחתם הסכם מכר ובו תנאי התשלום. אלא שלמחרת דרש הנאשם מאיברהים לחתום על ייפוי כוח בלתי חוזר, וכך עשה. התובעים לא חלקו על החתימה אך טענו כי מדובר בקבלת משכנתא, ולא קיבלו כל תמורה. בינתיים, הנתבע התעקש כי שילם את מלוא התמורה ב"שלבים" לפני ביקור הנוטריון. בית המשפט שמע עדויות משני הצדדים, לרבות עורך הדין שניסח את ההסכם והעדים שנכחו בעת החתימה על ייפוי הכוח. גרסת התובעים לא הייתה קוהרנטית והעלתה תהיות לגבי מעשיהם אם לא קיבלו את הכסף. מנגד, גם בנרטיב של הנתבע היו חוסר עקביות, בעיקר בכל הנוגע לתהליך התשלום. השופטת ציינה כי התובעים חתמו על מסמך לפיו קיבלו את התמורה, ולפי סעיף 80 לפקודת סדר הדין האזרחי העות'מאני, אסור למסור עדות בעל פה הסותרת מסמך בכתב. התובעים לא הצליחו להפריך את חזקת קבלת התמורה הנובעת מהמסמך החתום. כמו כן, על התובעים מוטל נטל ההוכחה בתיקים אזרחיים, והימנעותם מביסוס משכנע של תביעתם מביאה לדחיית התביעה. מפסק דין זה משתמע כי ההסכם וייפוי הכוח תקפים, ועל התובעים למלא את התחייבויותיהם.