ת"א 1427/07

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 2004, תבע פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מכרנית, בעלת הרכב בו נסעו. הסובארו שבה היו מעורבים הייתה מעורבת בהתנגשות עם טויוטה שהגיעה מהכיוון הנגדי. נקבע כי לסובארו לא היו מסמכי רישוי או פוליסת ביטוח. הנושא המרכזי היה לקבוע מי נהג בסובארו בזמן התאונה, שכן זה יקבע אחריות. התובע טען כי הוא נוסע והנהג הוא המנוח, אכרם, ואילו בא כוחה של קרנית טען כי יש לראות את כל הנוסעים כבעלי הרכב, ובכך פוטר את קרנית מכל אחריות כלפי התובע. מספר עדים נקראו להעיד, בהם התובע, נוסעים נוספים, שוטרים ואנשי צוות רפואי שטיפלו בפצועים. הראיות היו מוטות, ונמצא כי עדים סתרו את עצמם או מסרו עדות לא משכנעת. לאחר ששקל את מכלול הראיות, בית המשפט לא שוכנע כי התובע הוא הנהג, ומצא כי סביר יותר להניח כי הוא היה נוסע. בית המשפט דחה גם את הטענה כי התובע הוא הבעלים או המחזיק של הרכב. כתוצאה מכך, קבע בית המשפט כי קרנית חייבת בפיצוי התובע. ההחלטה על גובה הפיצוי נקבעה למועד עתידי. פסק הדין חייב את קרנית לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 6,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כקבוע בחוק.