ד"נ 6/86

תקציר

בית המשפט העליון אישר את פסילתו של עותר מלכהן כחבר מועצת עיריית הרצליה. העותר, שהועסק כמנהל מחלקת רישוי ופיקוח על הבנייה בתל אביב-יפו, נפסל לפי סעיף 120(6) לפקודת העיריות בשל ניגוד עניינים פוטנציאלי. בית המשפט קבע כי מבחן הפסילה צריך לשקול את ההיקף האפשרי של תפקידי הפרט, ולא רק את תוכנם בפועל בעת ההערכה. ההסדרים בעל-פה או השיקולים הפרגמטיים החורגים מתיאורי התפקיד הפורמאליים, כפי שהוצעו על ידי העותר, לא זכו לאהדה. במקום זאת, הדגיש בית המשפט את חשיבותן של הגדרות רשמיות וכתובות, המקדמות שקיפות ואמון הציבור. יתר על כן, בית המשפט הבהיר כי סעיף 120(6) מתמקד באפשרות התיאורטית של סתירות או אי התאמות, ולא רק במה שקורה כיום. במקרה זה, רגישות חובות הרישוי, הבנייה והפיקוח הצדיקה את הפסילה כדי לשמור על הפרדת האינטרסים. טענות העותר, בהסתמך על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון, לא נחשבו סותרות את פסק הדין הנוכחי. לבסוף, האינטרס הציבורי לשמור על האמון ולהימנע מעימותים גבר על הפגיעה הפוטנציאלית בחיי העירייה. הבקשה לדיון נוסף נדחתה, והעותר חויב בהוצאות המשיב.