תמ"ש 57149-10-17

תקציר

התיק שלפנינו סובב סביב שתי נשים, המכונות התובעות, שלאחר מערכת יחסים ארוכה החליטו יחד להיפרד. במהלך מערכת היחסים שלהם, בני הזוג השתמשו באותו תורם זרע כדי להרות שתי בנות, שנולדו בהפרש של חודשים, המכונות הקטינות. בעקבות פרידתם, ביקשה אחת התובעות לנתק את הקשר בין בן זוגה לשעבר לבין אחד הקטינים, ואילו התובעת השנייה ביקשה משמורת משותפת. בית המשפט לענייני משפחה נעתר להסכמות התובעים בנוגע לזכויות הסדרי ראייה, ובהמשך ערער על כך התובע שביקש תחילה לנתק כל קשר. בית המשפט פסק לטובת התובעים וקבע כי יש להתיר קשר בין הקטינים אלא אם הוחלט אחרת. על החלטה זו הוגש ערעור מספר פעמים, ובסופו של דבר הגיע לבית המשפט העליון, שאישר את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר. החלטת בית המשפט העליון הכירה באינטרס הלגיטימי של הקטינים לשמר את יחסי האחווה ביניהם, ויצרה תקדים להכרה משפטית ביחסי אחים. להחלטה זו השלכות משמעותיות, שכן משתמע ממנה כי לאחים יש זכויות וחובות זה כלפי זה, המנותקות מיחסי ההורים. השופט במקרה זה דן בהרחבה בדינמיקה המשתנה של דיני המשפחה ובצורך להכיר ביחסי אחים כקטגוריה משפטית נפרדת, במיוחד בהקשר של משפחות לא מסורתיות. פסק הדין בוחן תרחישים שונים של אחים, לרבות אימוץ, גירושי הורים וילדים שנולדו באמצעות טכניקות פוריות מתקדמות. הוא מדגיש את המשמעות הרגשית והפסיכולוגית של קשרי אחים, את השפעתם על ההתפתחות האישית והחברתית ואת הצורך בהגנה משפטית. לפסק דין זה השלכות רחבות יותר, המצביעות על כך שבתי המשפט ישקלו כעת את יחסי האחים בהחלטות הנוגעות למשמורת, ירושה ועניינים משפטיים אחרים. היא מדגישה את החשיבות של שימור קשרי אחים, במיוחד במקרים שבהם אחים חולקים קשר גנטי, מתגוררים יחד וחווים טיפול הורי משותף. יתר על כן, פסק הדין דן בהיעדר מרשם לרישום יחסי אחים וביתרונות הפוטנציאליים של הקמת מערכת כזו, במיוחד למניעת גילוי עריות ולהקל על הזכות להתחקות אחר אחים ביולוגיים. עם זאת, בית המשפט נמנע מלחייב רישום כזה, תוך הכרה בסוגיות האתיות והמשפטיות המורכבות סביב אנונימיות בתרומות זרע. לסיכום, פסק הדין מכיר בקשר האחים בין בנות התובעות, הן מבחינה גנטית והן מבחינה משפטית, ומוציא "צו אחים שיפוטי". החלטה זו סוללת את הדרך להכרה משפטית ביחסי אחים, וקובעת תקדים למקרים עתידיים של קשרי אחים.