בר"מ 8707/19

תקציר

בפסק דין זה מתייחס השופט א' פוגלמן לבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו בעניין גירוש ומעצר של משפחה השוהה בישראל שלא כדין. המערערים, בני זוג ושני ילדיהם הקטינים, נכנסו לישראל כחוק אך החזיקו באשרות העבודה שלהם. לאחר מעצרם ערערו בני הזוג על הליך השימוע המזורז לגירושם, בטענה שהוא שולל את זכותם לייצוג משפטי הולם ולזמן הכנה הולם, במיוחד לאור זיקתם של ילדיהם לישראל. בית המשפט קבע, כי בעוד שהחלטת בית המשפט לעניינים מנהליים להמשיך בהליך הדיון ללא דיחוי מעוגנת בעקרונות המשפט המנהלי, יש להפעיל שיקולים מיוחדים במקרים בהם מדובר בקטינים ששהו בישראל תקופות ארוכות. בית המשפט הדגיש את החשיבות של הבטחת הזדמנות הוגנת למשפחה ולבאי כוחה להציג טיעונים, לרבות הכנת מסמכים כגון הערכות רפואיות ופסיכולוגיות. היא הגיעה למסקנה כי מסגרת הזמן שהטילה הרשות מגבילה מדי, ויש לנקוט גישה גמישה יותר במקרים משפחתיים מורכבים שכאלה. בפסק הדין נקבע כי על הרשות לאפשר לשני עורכי דין להיות נוכחים בדיונים, להבטיח שירותי תרגום ולקיים תיעוד מלא של ההליכים. הערעור נדחה בסופו של דבר, תוך הסרת צו מניעה זמני נגד הדיונים, אך בית המשפט הדגיש את הצורך בהתאמות פרוצדורליות כדי לאזן בין יעילות לבין זכויות הפרטים המעורבים.