רע"א 1862/14

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בערעור על החלטת הממונה על רישום המקרקעין בתל אביב בנוגע לסכסוך תשלומים בו היו מעורבים בעלת דירה, שושנה זיסמן, ונציג בניין הבית המשותף שלה. התביעה המקורית שהוגשה על ידי המייצג דרשה כי זיסמן ישלם סכום כסף המגיע לכאורה לוועד הבית של הבניין והוצאות נוספות. זיסמן ביקשה לדחות את התביעה, אך הממונה דחה את בקשתה והורה לשני הצדדים להגיש תצהירים. זיסמן ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, וזה נדחה מיד, שכן בית המשפט ראה בה ערעור על החלטת ביניים. גם בקשותיו הבאות של זיסמן לתיקון ולהקפאת הליכים נדחו על ידי בית המשפט המחוזי. זיסמן ביקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, שהתקבלה על ידי הערכאה הגבוהה יותר, והביאה לביטול פסקי הדין של הערכאה הנמוכה יותר. בית המשפט העליון קבע כי לפי סעיף 77(א) לחוק המקרקעין עומדת לזיסמן זכות ערעור על החלטת הממונה, והיה על בית המשפט המחוזי לדון בערעור לגופו. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון מלא לגופו של ערעורו של זיסמן על החלטת הממונה, ואילו הדיון הרגיל בפני הממונה נדחה עד לפסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון הדגיש כי בהחלטתו לא הובעה כל עמדה לגופן של הטענות, שייבחנו על ידי בית המשפט המחוזי, והגיע למסקנה כי אין צו להוצאות.