עת"מ 17418-02-22

תקציר

המכרז חילק את ישראל לשלושה אשכולות גיאוגרפיים: צפון, מרכז וירושלים-דרום, ואפשר למציעים להגיש הצעות לכל אשכול שיבחרו, אך הגביל את זכייתם לשני אשכולות לכל היותר. תנאי המכרז חייבו את המציעים להיות בעלי ניסיון בניהול חמישה מתחמי דיור בני 50 יחידות דיור לפחות כל אחד. המשיבה מס' 3 זכתה באשכול המרכזי ובאשכול הדרומי, אך העותרים אריאל ושחק טענו כי המשיבה מס' 3 לא עמדה בתנאי הסף, שכן מספר יחידות הדיור שהפעילה היה נמוך מ-50 יחידות הדיור הנדרשות. בית המשפט הורה על ספירת היחידות, מהן עלה כי הצהרתה של המשיבה 3 לא שיקפה נאמנה את החוויה הנדרשת. בית המשפט מצא כי המונח "יחידת דיור" מרמז על עצמאות וניתוק מיחידות וחדרים אחרים. הסברה של המשיבה מס' 1 כי יחידות הממוקמות קרוב גיאוגרפית זו לזו יכולות להיחשב כחלק מאותו מתחם, היה בלתי סביר ולא נתמך במסמכי המכרז. בנוסף, הצעתה של אריאל נדחתה מטעמים כלכליים, שכן היא הסתמכה במידה רבה על תמיכת אוניברסיטת אריאל, שוועדת המכרזים ראתה בה "צדדים שלישיים" בלתי אמינים. בית המשפט הסכים כי תנאי המכרז אינם מאפשרים הסתמכות זו וכי הוא פוגע בעקרון השוויון. משכך, פסל בית המשפט את המשיבה 3 מהאשכול המרכזי בשל אי עמידה בתנאי הסף והורה לוועדת המכרזים לשקול מחדש את המכרז, בהתאם לפסק הדין. אם תאושר הצעתו של שחק, היא תזכה באשכול המרכזי. המשיבים 1 ו-3 חויבו לשאת בהוצאות העתירה, כאשר המשיבה מס' 3 שילמה סכום גבוה יותר.