עת"מ 44703-10-11

תקציר

העתירה, המבקשת לאשר את תכנית העותרים להקמת תחנת דלק, נדחית בעילה של חוסר תום לב בשל חוסר תום הלב של העותרים ולגופו של עניין. העותרים הוכיחו הפרה בוטה של חוק התכנון והבניה בכך שבנו על אדמתם מבנים ללא היתר והשתמשו בהם לצרכים בלתי מורשים, לרבות מוסך ותחנת דלק. יתר על כן, העותרים לא מילאו אחר צווי בית המשפט הנוגעים לבנייה בלתי חוקית זו והמשיכו לזלזל בחוק. בנוסף, העותרים הסתירו בעתירתם עובדות חשובות, כגון הגשת תכניות בעצמם והליכי תכנון מתמשכים, דבר המלמד על חוסר ניקיון. בית המשפט הדגיש כי הוא אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות תכנוניות ונמנע מלהתערב בהחלטות גופי התכנון, שהתקבלו ללא משוא פנים ועל בסיס שיקולים תכנוניים סבירים. החלטות ועדת הערר הן ביחס לתכניות העותרים והן בנוגע לתכניות המשיבים נמצאו מוסמכות וסבירות. תכנית העותרים, שמטרתה להכשיר עבירות בנייה קיימות, מצויה בסמכותה של הוועדה המחוזית, בעוד שתכנית המשיבים אינה מתמודדת עם סוגיות משפטיות דומות. יתר על כן, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות העותרים בדבר הפליה ופגמים פרוצדורליים. לפיכך, העתירה נדחית, והעותרים נדרשים לשלם לכל אחד מהמשיבים שכר טרחת עורך דינו של כל אחד מהמשיבים.