ע"פ 11125-03-23

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור על הכרעת הדין ועל העונש שהוטל על המערער, נהג משאית שגרם לתאונה קטלנית עקב רשלנותו. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאיו של בית משפט קמא בדבר קביעות עובדתיות ומהימנות. המערער טען כי התאונה הייתה בלתי נמנעת, אך בית המשפט אישר את קביעתו של בית משפט קמא כי רשלנותו של המערער, לרבות מהירותו המופרזת ואי היצמדות לצד ימין של הדרך, גרמו לתאונה. בית המשפט הדגיש כי הנפגע אינו אחראי למניעת נזק, ורשלנותו הנטענת של נהג האוטובוס לא ניתקה את הקשר הסיבתי בין התנהגותו של המערער לבין התאונה. קביעתו של בית משפט קמא כי רכב הליווי המשטרתי מילא אחר הדרישה לליווי תנועה הייתה מוטלת בספק, אך לא השפיעה על התוצאה. טענת המערער כי אולץ להיכנס לקטע הכביש בעומס גדול בניגוד לרצונו נדחתה, שכן הוא היה מודע לעבודות הכביש והיה אחראי לנהיגתו. בית המשפט הסכים עם בית משפט קמא כי רשלנותו של המערער חמורה וכי האירוע היווה ריבוי מעשים, שכל אחד מהם גרם נזק נפרד, ועל כן תחום הענישה ההולם אינו מוגבל לזה של עבירה אחת. בית המשפט אישר גם את העונש שהוטל, שכלל מאסר בפועל ופסילת רישיון הנהיגה של המערער לתקופה ארוכה, בהתחשב בהרתעה ובגמול הנדרשים במקרים אלה, כמו גם בנסיבותיו האישיות של המערער. עקרון אחידות הענישה לא הצדיק התערבות בעונש, נוכח ההבדלים המהותיים בין עניינו של המערער לזה של נאשמים אחרים.