פר"ק 2172/03

תקציר

פסק הדין מתייחס לשתי חברות, אומני מותגי מזון בע"מ ואומני תעשיות פיצה בע"מ, אשר עברו הליך כינוס נכסים ולאחר מכן הליכי פירוק. הסוגיה המרכזית שעמדה על הפרק הייתה חלוקת כספי החברות לנושה המובטח שלהן, בנק הפועלים בע"מ, והפחתת כתב השיפוי של הבנק. לכך התנגדו רשויות המס, שביקשו לגבות תביעות חוב הקשורות למס הכנסה ומס ערך מוסף. עם זאת, כונס הנכסים דחה בעבר טענות אלה, ורשויות המס לא ערערו על ההחלטות במסגרת הזמן הקבועה בחוק, 45 יום. רשויות המס טענו כי הגיעו להסכמה עם כונס הנכסים להארכת המועד להגשת הערעור, אך השופט לא מצא ראיות להסכם כזה וציין כי כל הארכה הייתה צריכה להיות מאושרת על ידי בית המשפט. השופטת הדגישה כי המועדים להגשת ערעורים נקבעים בחוק ויש לעמוד בהם, ורשויות המס, בהיותן מנוסות בהליכים משפטיים, היו צריכות לדעת טוב יותר. כמו כן, השופטת הטילה ספק בגופן של טענות רשויות המס וציינה כי החלטות כונס הנכסים היו סבירות, בהתחשב בהפסדי החברות ובחוסר הסבירות לגבות את החובות. השופט התייחס גם לשאלה האם כונס הנכסים יכול לבחון את החלטתו שלו וקבע כי אמנם מדובר בספק, אך אין צורך להכריע מאחר שלא נקבעה הסכמה להארכה. השופט הדגיש את האופי החריג של בחינת החלטות בית המשפט וציין כי רשויות המס לא הציגו נימוקים ענייניים לבחינה מחודשת. לסיכום, השופט פסק לטובת בקשת הכונס, והורה לרשויות המס לשאת בהוצאות הכונס. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של הצדדים והייתה אמורה להימסר להם על ידי המזכירות.