ת"א 2143/08

תקציר

הפרשה נסובה סביב יבוא משחת השיניים קולגייט לישראל. התובעים, Colgate-Palmolive Company (Colgate International), Colgate-Palmolive Industria e Comercio Ltda (Colgate-Brazil) ו-S. Shastowitz Ltd. (Shastowicz), טענו כי הנתבעים, איינשטיין-צור יבוא-יצוא וסחר בינלאומי בע"מ (איינשטיין) ובעליה צוריאל עובדיה, ייבאו לישראל משחת שיניים קולגייט פרופוליס תוך שימוש במסמכים מזויפים ותוך הפרת הסכם פשרה קיים. במוקד המחלוקת עומדת השאלה האם זייפו הנתבעים מסמכים לצורך קבלת רישיון יבוא ממשרד הבריאות הישראלי, תוך גרימת נזקים שונים לתובעים, והאם פעולה זו מקימה מספר עילות תביעה כנגד הנתבעים. התובעים דרשו צו מניעה קבוע נגד הנתבעים, בצירוף פיצויים וצו שיורה לנתבעים להמציא חשבונות. בית המשפט פסק לטובת התובעים. הוכח כי הנתבעים אכן זייפו מסמכים לצורך קבלת רישיון יבוא לקולגייט פרופוליס, בניגוד להסכם פשרה קודם. לפיכך הוציא בית המשפט צו מניעה קבוע, האוסר על הנתבעים לשווק מוצרים כלשהם הנושאים את סימן המסחר קולגייט שהושגו באמצעים בלתי חוקיים. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעים לשלם לתובעים הוצאות בסך 50,000 ₪. עילת התביעה העיקרית, הפרת הסכם הפשרה, הוכחה. ההסכם אסר במפורש על הנתבעים לייבא מוצרים באמצעות מסמכים מזויפים, והנתבעים הפרו סעיף זה באופן ברור. עם זאת, עילות תביעה אחרות, לרבות פגיעה במוניטין והתעשרות שלא כדין, לא קוימו מאחר שהתובעים לא הביאו ראיות מספיקות. יש לציין כי המוניטין של המוצר שייך ליצרן (קולגייט) ולא ליבואן המורשה (שסטוביץ'). בנוסף, התובעים לא הוכיחו כי רווחי הנתבעים באו על חשבונם, במיוחד בהתחשב באופיו הרב-גוני של שוק משחות השיניים. ככלל, פסק הדין מחזק את עקרון סופיות ההתדיינות ואת דוקטרינת השתק החברה, ומבטיח כי הצדדים לא יוכלו להתדיין מחדש בעניינים שהוסדרו. היא גם מדגישה את ההשלכות של זיוף מסמכים והפרת הסכמי פשרה.