מ"ח 3713/11

תקציר

השופט דן בחשיבותם של משפטים חוזרים למערכת המשפט ובאיזון שיש לערוך בין חקר האמת לבין סופיות הדיונים. במקרה דנן, ביקש המבקש משפט חוזר על יסוד ראיות חדשות שיש בהן כדי לשנות את תוצאת המשפט לטובתו, כאמור בסעיף 31 לחוק בתי המשפט. השופטת קובעת כי המבקש הציג ראיות מספיקות הנוגעות לטענת האליבי, לרבות מיקומים, חוות דעת, קבלה ותצהיר, דבר המעלה ספקות בדבר הרשעתו של המבקש. ראיה חדשה זו, בשילוב עם הראיות הקיימות, היא בעלת אופי מכריע ואובייקטיבי, ולכן השופט פוסק לטובת משפט חוזר. השופט מדגיש כי הצגת ראיות חדשות התומכות באופן מהותי בטענת ההגנה, גם אם טענה זו הועלתה בעבר ונדחתה, מצדיקה משפט חוזר. בנוסף, השופט מזהיר מפני הסתמכות על טיעונים פרוצדורליים או פורמליים כדי לדחות בקשות למשפט חוזר, במיוחד כאשר קיים חשש שאדם חף מפשע הורשע שלא כדין. במקרה זה, המבקש אינו נדרש להוכיח את חפותו מעבר לכל ספק, אלא להציג ראיות חדשות שיש בהן כדי לעורר ספק סביר בדבר אשמתו. השופט מגיע למסקנה כי מכלול ראיות המבקש מכיל את המשקל הדרוש למשפט חוזר ומורה על קיום המשפט החוזר בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.