רע"א 5932/08

תקציר

ההחלטה דוחה את בקשת רשות הערעור, וקובעת כי היא אינה מעוררת כל שאלה משפטית או ציבורית משמעותית החורגת מהאינטרסים הפרטיים של הצדדים המעורבים. בית המשפט מצטט את התקדים שנקבע לפיו ערעור שני אינו מותר אלא אם כן מוצג עניין בעל חשיבות כללית. עניינו של המבקש אינו מקיים דרישה זו, ואין בו כל הצדקה אחרת לדיון נוסף. לגופו של עניין, למרות שנמתחה ביקורת על התנהלות המדינה בגין רשלנותה, החלטת הפיצויים של בית המשפט המחוזי נותרה בעינה. המבקש, שלא ערער על מאסרו באופן פעיל, נושא באשמה תורמת, בעוד שהמדינה רשלנית בהוצאת צווי מעצר חוזרים ונשנים בגין אותה עבירה והימנעותה מפתרון העניין מחוץ לכותלי בית המשפט זכו לביקורת. בית המשפט מדגיש את זכות היסוד לחירות ורומז כי רשלנות זו עשויה להרתיע קורבנות עתידיים מתיקון מיידי של טעויות רשות. הוא מציע גישה זהירה בכימות הפיצויים בגין כליאת שווא, ממליץ שלא להסתמך אך ורק על הנחיות סטטוטוריות שנועדו להקשרים שונים, ומדגיש במקום זאת את חומרתו המובהקת ואת השפעתו האישית של מעצר פסול. הפיצוי שניתן היה גבוה משמעותית מההנחיות הסטטוטוריות, ושיקף את שיקוליו הייחודיים של המקרה. ההחלטה לדחות את הערעור מתקבלת על ידי סגני הנשיא ריבלין והשופט דנציגר, ומאשרת את הגינות הפיצוי הקיים מבלי להטיל הוצאות נוספות.