עפמ"ק 66569-01-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בהתבסס על הנתונים שסופקו, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח פסק דין בעפמ"ק 66569-01-26 רובינשטיין נ' מדינת ישראל - בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו** **עובדות הרקע:** הערעור התייחס לגזר דין שניתן על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב, במסגרתו הורשעה המערערת, גב' גליה רובינשטיין, יחד עם נאשמים נוספים, בעבירה של אי מילוי דרישה לתיקון מבנה מסוכן, לפי סעיף 3 לחוק עזר לתל אביב-יפו (מבנים מסוכנים) ובשילוב סעיף 254 לפקודת העיריות. העבירה נבעה מהתעלמות מדרישות לתקן קיר תומך במבנה ברחוב שמואל בן עדיה 25 בתל אביב, שהתמוטט חלקית ואובחנו בו ליקויים חמורים המהווים סכנה לציבור. **הליכי בית המשפט קמא:** 1. **כתב אישום והרשעה:** כתב האישום הוגש במרץ 2020, לאחר ביקורת הנדסית שנערכה ב-3.6.2019 והודעות שנשלחו לנאשמים, שהיו בעלי זכויות בבניין, לדרוש את תיקון וחיזוק הקיר התומך. עבודות התיקון לא בוצעו. המערערת הורשעה על יסוד הודאתה ב-15.10.2025. 2. **גזר דין:** ב-31.12.2025, גזר בית המשפט קמא קנסות כספיים וקנסות יומיים על כלל הנאשמים, עד להסרת המבנה מרשימת המבנים המסוכנים. בית המשפט הבחין בגובה הקנסות לפי משך העבירה. 3. **התייחסות בית המשפט קמא לערכים מוגנים:** בית המשפט קמא הדגיש את הפגיעה בערכים המוגנים, הכוללים את שמירה על חיי אדם, שלטון החוק, אמון הציבור ברשויות ואחריות חברתית הנובעת מזכות הקניין. נקבע כי מידת הפגיעה ברף עליון בשל משך העבירה (מעל 6 שנים) והימנעות הנאשמים מביצוע התיקונים. מדיניות הענישה נועדה להפוך אי-ביצוע תיקונים לבלתי משתלם כלכלית באמצעות קנסות חד-פעמיים ויומיים. 4. **מתחמי קנסות:** נקבעו שני מתחמי קנסות: * למערערת ולנאשמים נוספים: 13,000 ₪ עד 18,000 ₪, בתוספת קנס יומי. * לשני נאשמים אחרים: 5,000 ₪ עד 10,000 ₪, בשל משך עבירה קצר יותר. 5. **גזר הדין למערערת:** הוטל על המערערת קנס בסך 13,000 ₪ וקנס יומי בסך 150 ₪, החל מיום גזר הדין ועד להסרת המסוכנות. **טיעוני המערערת בערעור:** המערערת ערערה על גובה הקנס ועל הקנס היומי. לראשונה, העלתה טענות בדבר מצבה הכלכלי הקשה, הסתמכותה על קצבת ביטוח לאומי, הטלת קנס כפול עליה ועל בעלה (שנמצא בהליכי גירושין), וכן טענה כי בעלה טיפל בדירה ללא מעורבותה. **תשובת המשיבה (עיריית תל אביב):** המשיבה ביקשה לדחות את הערעור, תוך הדגשת אחריותם של כל "בעלי הבניין" לביצוע העבודות, ללא קשר לאחוז הבעלות. **דיון והכרעה בבית המשפט המחוזי:** 1. **הצגת ראיות כלכליות:** המערערת הציגה מסמכים התומכים במצבה הכלכלי, כולל התכתבויות עם חברת ביטוח, חשבון ארנונה, אישור על פניה למרפאה, הלוואה, סיכום טיפול פסיכותרפי ואישור זכאות לדמי אבטלה. 2. **הצעת פשרה:** בעקבות המסמכים, המשיבה הסכימה להפחתת הקנס הכספי לסך 8,000 ₪, אך לא לביטול או הפחתת הקנס היומי. המערערת לא קיבלה הצעה זו. 3. **החלטת בית המשפט המחוזי:** * **הסכמה מיטיבה:** בית המשפט קבע כי הסכמת המשיבה להפחתת הקנס היא הסכמה מיטיבה, שאינה מחויבת על פי הדין, ואין מקום להתערבות נוספת מעבר לכך. * **אי-התערבות בקנס יומי:** בית המשפט אישר את נחיצותו וחיוניותו של הקנס היומי כתמריץ לפתרון הבעיה. * **דחיית טיעוני המערערת:** * **סתירה פנימית:** טיעוני המערערת בנוגע למשק בית משותף לעומת אחריות נפרדת נחשבו לסותרים פנימית. * **העלאת טענות חדשות:** הטענות העובדתיות לא הועלו בבית המשפט קמא ולא נתמכו בראיות בדיון שבפני. * **קנס סביר:** הקנס שנקבע על ידי בית המשפט קמא נחשב כסביר ואינו חורג מקנסות מקובלים. * **קבלת הערעור במובן מצומצם:** הערעור התקבל רק במובן של הפחתת הקנס הכספי לסך 8,000 ₪. שאר רכיבי גזר הדין נותרו על כנם. * **סיום עיכוב ביצוע:** פסק הדין סיים את עיכוב ביצוע הקנס. * **מועדי תשלום וחישוב הקנס היומי:** נקבעו מועדי תשלום לקנס הכספי ונקבע כי המזכירות תחשב את הקנס היומי מיום גזר הדין בבית המשפט קמא. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **עקרון האחריות המוחלטת של בעל בניין:** המקרה מדגיש את העיקרון לפיו האחריות לתיקון מבנה מסוכן מוטלת על כל מי שמוגדר כ"בעל בניין", ללא קשר לאחוז הבעלות או למורכבות היחסים בין השותפים. 2. **תכלית הקנס היומי:** בית המשפט חיזק את התכלית של הקנס היומי כאמצעי משפטי יעיל להבטחת ביצוע תיקונים נדרשים, כאשר התעלמות מהם גורמת לפגיעה מתמשכת בערכים מוגנים. זהו אמצעי מרתיע ופרואקטיבי, המיועד למנוע "דחיית קץ" מצד האחראים. 3. **התמודדות עם טענות כלכליות בערכאת ערעור:** הניתוח מראה כי בית המשפט מוכן לשקול טענות בדבר מצב כלכלי קשה, אך דורש הצגת ראיות תומכות. עם זאת, העלאת טענות עובדתיות שלא הועלו בערכאה ראשונה מוגבלת, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים לכך. 4. **הסתירה בטיעונים:** בית המשפט זיהה סתירה בטיעוני המערערת, המנסה להיתלות גם באחריות משותפת (כדי לטעון לקנס כפול) וגם באחריות נפרדת (כדי להתנער מהצורך בתיקון). עקרון עקביות הטיעונים הוא יסודי בהליך המשפטי. 5. **התייחסות לפסיקה קודמת:** אזכור "גזר הדין מנומק היטב ונתמך בפסיקה מתאימה" מצביע על כך שהקנס שהוטל תואם את הקו המנחה בפסיקה בנוגע לעבירות מסוג זה. 6. **מעמד הסכמות דיוניות:** פסק הדין מבהיר את מעמדה של הסכמת המשיבה, כ"הסכמה מיטיבה" שאינה מחויבת, ובכך מעניק משקל להסכמות שמושגות במסגרת ההליך, גם אם אינן מחייבות משפטית. 7. **הגנה על אינטרס הציבור:** ההחלטה מדגישה את החשיבות של מתן קדימות לאינטרס הציבורי (בטיחות) על פני האינטרס הפרטי (חיסכון בעלויות תיקון). **סיכום:** בית המשפט המחוזי אישר את עיקרי גזר הדין של בית המשפט קמא, תוך שמירה על עקרונות הענישה והרתעה הנוגעים לעבירות של מבנים מסוכנים. ההתערבות היחידה נבעה מהסכמת המשיבה, שהייתה נדיבה ואינה מחויבת, והתבססה על הצגת ראיות כלכליות מצד המערערת. הטיעונים החוזרים של המערערת נדחו הן בשל סתירה פנימית והן בשל העלאתם לראשונה בערכאת ערעור ללא הצדקה מספקת. פסק הדין מחזק את חשיבות הציות לדרישות החוק בנוגע לבטיחות מבנים ואת תפקידם של הקנסות, ובפרט הקנס היומי, כאמצעים להבטחת תקינות הליכי הרישוי והפיקוח.