ת"צ 65049-07-20

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי ככלל לא ניתן לדון בנפרד בבקשה לדחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית. עם זאת, במקרה זה, הבקשה לפיטורים הייתה מוצדקת. הבקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה לאחר שפסק הדין במקרה דומה הפך לחסר תוקף. התביעה הוגשה מעבר לתקופת ההתיישנות, והמבקשים לא סיפקו נימוקים תקפים לשיהוי. בנוסף, יכלו המבקשים לברר את פרטי תביעתם לאחר ביטול פסק הדין במקרה הקודם, אך לא עשו כן. בית המשפט דחה גם את הטענה כי הסדר הפשרה במקרה הקודם מהווה הודאה בזכות, שכן הוא נחתם מבלי להודות בטענות. יתר על כן, על פי חוק התובענות הייצוגיות, למשיבים הייתה שנה להגיש תביעה אישית אך לא תביעה ייצוגית נוספת, שכן הם הוצאו מהקבוצה בהסדר הפשרה הקודם. משכך, דחה בית המשפט את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית והורה למבקשים לכסות הוצאות בסך 20,000 ₪ בגין תגובת פרטנר לבקשה.